פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב תסב:ג

קודם עט״ז מ״ש יבישה לא פלטה מידי עי״ד צ״א דהמליחה אין מפלטת ומבליע כ״א בלח קצת לא ביבש לגמרי אמנם מ״ש לא נתרככה קשה דבלא נתרככה אפי׳ המלח לח ואפי׳ בתבשיל כה״ג אין איסור עסי׳ תס״ז בט״ז אות י׳. ומ״ש בתבלין קשה דמי פירוש הם ועוד ביבש אין מפליט ומבליע ובא״ר ט׳ כתב דמיירי שהחטה מלוחלח ומ״מ אם יבשים אין מפליט ומבליע חורפא בלא דוחקא וי״ל דמ״מ צריך לברור הבשמים שמא יש חטה ויחמיץ התבשיל ואי״ה במ״א זיי״ן יבואר עוד:

אמר הכותב ראיתי להעיר הערה קטנה כי הפר״ח כאן פסק דמלח הוי מי פירות דלא כהמחבר וגם מ״ש דהמחבר בק״ס סי״ב דבמי פירות אין נוטלין לידים הא במלח נוטלין ומצא ברמב״ם ז״ל פרק עשירי מט״א דמלח אין תולדת מים וכמי פירות שאין מכשירין עכ״ל המחבר שם לשיטתיה כאן. ואני העני צ״ע לי במה ששנינו במקוואות פ״ו מ״א השלג הברד כו׳ והמלח כו׳ אלמא דמלח מים הם וכ״פ בי״ד ר״א סעיף ל׳ וכן פסק הר״מ ז״ל פ״ו דמקוואות ה״ג וד׳ ובמקוה מים בעינן וקרא כתיב אך מעיין ובור מקוה מים דתולדת מים בעינן וכמ״ש בי״ד סל״ג שם וכ״ת דמלח אשלומי משלים לחוד אכתי כל מי פירות אין משלימין כלל כמבואר בר״מ שם ה״ד ובי״ד שם. הן אמת שהטור בי״ד שם השמיט מלח וכתב הב״י למה. והנה לשיטתיה כאן דמלח אף ממים מי פירות הן עמ״א ז׳ ולמד מתוספתא הביא הכ״מ פ״י מה׳ ט״א ה״ג דמלח כמי פירות הן. אלא דקשיא דברי הר״מ ז״ל אהדדי. גם המחבר בי״ד שם ס״ל התחיל בחמשה שלג ברד ככור מלח טיט הנרוק וסיים בשלשה שלג ברד כפור שכל המקוה מהם כשירים ונהי מה שהשמיט טיט כמ״ש בב״י מסוכה י״ט טיט הנרוק יוכיח שמצטרף אבל מלח למה השמיט לומר שאם עשה כל המקוה כו׳ גם שם הביא טיט הנרוק ובק״ס סי״ב השמיט עב״י גם מלח כתב בק״ס שאם עשה כל המקוה מהם טובלין בו לנט״י ולמ״ש המ״א באות ז׳ בשם הד״מ לחלק בין מלח ממים ובין מלח שחופרין א״ש ההיא דמקוואות מיירי במלח ממים וההוא דט״א מיירי במלח שחופרין ומ״מ קשה ההוא די״ד ר״א ס״ל וא״ח ק״ס סי״ב. ומלשון הטור משמע אף מלח ממים הוי מי פירות ואי״ה במ״א אות ז׳ יבואר עוד. מ״ש המחבר חטה בדבש אף באין ששים שרי עיין לבוש ועולת שבת ומשמע אף נתקבע שרי ובהקדמה לתס״ז ובט״ז שם אות י׳ כתבנו מזה: