פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב תנח:א

לשון עט״ז. מ״ש המחבר נוהגין משמע לא מדינא ועיין עולת שבת והיקש כתב הלבוש צלי אש ומצות יאכלוהו רק לאכילה לא לכל מילי ועב׳י ופר״ח ובדרישה היקש וזבחת פסח לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל מצות ופסחים כ״ח ב׳ לר״י דהלכתא כוותיה לא תאכל עליו בזמן שחיטת הפסח קאמר ה״ה עליו מצות היינו מצה האפויה בזמן שחיטת הפסח יוצא בה ואע״ג דכתיב שבעת ימים משום לילה ראשונה י״ל כתיב הכי וא״ש מה שהקשה ר״ש שם ולפ״ז לר״ש דרשא גמורה באפשר. ומ״ש הט״ז אחר שש ומחצה כ״כ הב״ח ועמ״א א׳ ועמ״ש המחבר מצת המצוה הא שאר מצות אופין קודם והקשה הב״י א״כ מ״ש הטור בשעת הדחק יאפה ג׳ מצות במ״ש משמע שלא בשעת הדחק יאפה שאר מצות ג״כ אחר חצות ותי׳ הט״ז דה״פ דראוי לאפות עם מצת מצוה הרבה שאר מצות כדאיתא בה׳ י״ט ממלאה פת תנור שהפת נאפה יפה ובשעת הדחק יאפה עכ״פ ג׳ מצות אבל רשאי לאפות שאר מצות קודם י״ד הרבה כל ששמר מחמץ ועב״ח ושאר פוסקים מי שיש יכולת כידו מצוה לאפות כל המצות אחר חצות (ולמ״ש בשם הדרישה יש סמך מהיקשא) עד״מ ב׳ בשם א״ז טוב לשמור המצות חמין דחמין מבטלין הארס של מרור יע״ש. (ופירש מראית העין יסברו שיאכלו בע״פ מצה ואסור לאכול מצה בע״פ) והא דלא צריך ביעור מבית דלא בדיל י״ל בדרבנן א״צ ונוקשה ל״פ ועסי׳ תע״א ס״ב בהג״ה מותר לפרר מצות בע״פ ואי״ה שם יבואר ועב״ח מ״ש נראה כמכין משבת לי״ט דממנחה ולמעלה אין עושין מלאכה ולשיטתיה דשש ומחצה קאמר ועסי׳ רנ״א במ״א ד׳. ומ״ש הט״ז בלא לאפות בי״ט מכמה טעמים ולענין משהו חמץ קודם פסח בטל ואין חוזר וניעור עסי׳ ת״ל. ואם אופין בי״ט מפריש חלה בי״ט ואם לש בי״ט ונמשך עד הלילה עמ״א תק״ו:

ועיין מ״א תק״ו ח׳ בחלת ח״ל דרבנן בשכח ע״פ להפריש דאין תקנה בחמץ ועט״ז שכ״ג ה׳ צידד בדרבנן י״ל לא הוי מתקן ועיין ביצה ט׳ ובא״ח תק״ו אף חלת ח״ל אם גלגל מעי״ט אין מפרישין בי״ט וי״ל דא״צ דאוכל והולך ואח״כ מפריש משא״כ בא״א לו בע״א ועשו״ת פנים מאירות ח״א סימן למ״ד דף ל״ז ד׳ הקשה דמאי אין מעשרין בשבת ושבת קכ״ח א׳ טבל דרבנן מוקצה הוא וי״ל טבל כל דאין רוצה עתה לתקן לא חזי ומוקצה הוא ודמאי כתב הר״מ ז״ל פכ״ג ה״ש הי״ד אין מעשרין דהוי דומה למקח וממכר ועוד מתקן וא״כ בדרבנן י״ל דומה למקח וממכר ובשבת קמ״ב א׳ מתקן משמע אף בדרבנן מתקן ר״ל לר״י מין במינו מ״ה לא בטל נאמר אף ביבש ותרומה דעולה בא׳ ומאה מדרשא דוהרמותם ממנ״ו ועתוס׳ מנחות כ״ב ב׳ פריך הוי מתקן ודוחק. וי״ל מתקן ל״ד אלא הוי כמו״מ וכן חלת ח״ל מקדיש דומה למו״מ משא״כ בחלת ח״ל הנשרפת ל״ש זה. ומיהו ביה״ש שרי וה״ה טבילת כלים. מ״ש הר״מ פכ״ג מה״ש הט״ו ופנים מאירות שם עמ״א של״ט דאיסור דרבנן נחית חד דרגא יע״ש. ועמ״ש כאן במ״א אי״ה: