פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב תנד:ג

שאין עט״ז המחבר פסק כהר״מ ז״ל אף שראוי למאכל אדם סולת נקיה כל שעשאה לחיה ולבהמה ונזהר מחימוץ אפ״ה א״י בה דלא שמר למצת מצוה וכההוא דפסחים ל״ח ב׳ חלת תודה כו׳ ורב הונא פסחים מ׳ א׳ בציקות של עכו״ם כו׳ ובלבד שיאכל כזית מצה באחרונה ה״ה כאן והר״ב פסק כמ״ש הטור בי״ד ש״ל דבזמן שאין הרועים אוכלין ממנה היינו שאין ראוים מרוב סובין הוא דא״י בה הא ראוין לאכילה יוצא וחלת תודה גרע טפי ששמר לשם זבח לא לשם מצת מצוה ובציקות של עכו״ם לכתחלה הא דיעבד אף שלא שמר כלל מלישה ואילך כל שלא החמיץ יוצא בה והא דלא הגיה הר״ב בת״ס מצה שלשה חש״ו יוצא בה אפשר סמך אכאן ואי״ה שם יבואר עוד. ועי״ד ש״ל ס״ח וס״ט כפול. ולכאורה בס״ח מטעם עריסותיכם ולא של חיה וכמ״ש הרע״ב פ״ק דחלה מ״ח ועיין באר הגולה ט׳ ובר״מ ז״ל פי המשנה כתב באכלכם מלחם הארץ והיינו אף שראוי לאדם כיון שעשאה לחיה פטור ובס״ט מיירי אע״פ שעשאה גם לרועים אם אין ראוים להם פטורה וז״א דא״כ מה זה שסיים ודוקא שניכר שהוא לכלבים אלא אידי ואידי בראוי לאדם מיירי וכמ״ש באר הגולה שם. והנה מעריסותיכם קשה למעט אם עשה לעכו״ם כמו לחיה דבכ״מ ממעט מלכם ולא לחיה ולא לעכו״ם בי״ט אבל באכלכם מלחם הארץ א״ש. ועב״י שם הביא ירושלמי דחלה פלוגתא די״ל ור״י ורבא יע״ש ואם נאמר דר׳ יוחנן דאמר עשאן כעבין חייבת כלימודין (כנסרים וניכר לחיה) פטורה היינו מ״ה בעינן דוקא ששינה צורת הפת הא בצורת הפת אף שעשאה לבהמה חייבת א״ש דלעכו״ם בצורת פת חייבת. ובע״ש הקשה אמאי פטורה מחלה בנקיה וכבר כתבנו מעריסותיכם או באכלכם מלחם הארץ. והנה הר״ב שהגיה לדעת הטור והר״ש דוקא שאין ראוי לרועים הא ראויה לרועים יוצא בה אע״פ שעשאה לכלבים היינו בצורת לחם דחייבת בחלה מ״ה ולהמחבר א״י בה דאין משומרת למצה וז״ש המ״א אות ג׳ אי״ה שם יבואר ועב״י בי״ד שם בכ״ה דלהר״מ ז״ל אף בחלה פטור אף בצורת פת משמע דפסק כרבא וחולק על ר״י ג״כ עיין לבוש כתב נאכלת ע״י הדחק אין משומרת למצה ועוד דאינו מאכל אדם צ״ע דלטעם המחבר אף סולת נקיה א״י בה ועא״ר אות ג׳. ואמנם לדינא אם אכל מצה העשויה לאדם ואין נאכלת כ״א ע״י הדחק אי יוצא בה ער״מ פי״ד ממ״א ה״י שלא כדרך אכילה פטור והיינו ע״י הדחק ה״ה במ״ע כן עמ״ל שם הי״ב ולקמן תרי״ב. ובמשנה שם בין כך וכך מטמאה ט״א ע״כ בראויה לאדם ע״י הדחק או י״ל בכבר קיבלה טומאה ועיין בפי׳ הרע״ב ובר״מ ותי״ט. ואין נאפות ביום טוב נמי מיירי אף בסלת נקיה אם עשאן רק לכלבים עלח״מ פ״א מהלכות יום טוב: