פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב תנב:י

כלי עט״ז מ״ש וחושש שמא יש על שפתו חמץ כלומר נבלע שם ע״י ניצוצות עמ״א י״א. ומ״ש ממ״נ יש לעיין ביה וכן מ״ש בפסח ימלאנו כו׳ לפי מ״ש בי״ד צ״ב ס״ה וס״ו לערות נגד שם גם מנהג העולם לאסור כשנפלה טיפה נגד הריקן והא דתוחב כף א״צ לשער כ״א מה שתחב בצ״ד חלקנו שם בין כולה חמה אצל האש ובין כף קר א״כ ליכא ממ״נ ותוך הפסח ג״כ אסור בלא חששא שימלאנו כיון שלא נכשר השפה ובב״ח כתב דהשפה המעט שבו יש ששים נגד הגדנפא ועמ״ש בי״ד צ״ד בש״ך ד׳ דאין הבלוע בכלי נ״נ כה״ג ושיש הפרש בין בלוע באוכל לבלוע בכלי. ומ״מ נוהגין לעשות גם תחלה גדנפא והיינו אחר שש וע׳ אות י״א ואי״ה שם יבואר עוד: