פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב תנא:ב

אבל עט״ז הרא״ש פכ״ש למ״ד ב׳ וכ״ה בטור ותיקן בזה כי אמר שם דוקא אם הסיק בפנים אבל לכבשן שהשלהבת מכל צד לא פקעי ואיך אמר בתנורים שלנו לא דלמא פקעי כיון שהשלהבת מכל צד לא פקעי ועיין פרישה לכן פירש הט״ז ז״ל דבכבשן נמי אם משהה הרבה לפעמים פקעי אלא דדי בשעה מועטת מתלבן היטב ובשעה מועטת לא פקעי בשלהבת עולה מכל צד משא״כ בתנור צריך שהייה בתוכו וחייס ומוציא מיד דלמא פקעי וא״ש ויהיה פירוש כיון שמכניס להיסק גדול כזה ודאי לא חייס דלמא פקעי כי בשעה מועטת ודאי לא פקעי בשלהבת מכל צד ודי בשעה מועטת אבל הב״ח ז״ל פירש כיון שמכניס להיסק גדול אי פקעי מיד פקעי ואפקורי מפקיר ליה יע״ש ואי״ה במ״א ד׳ יבואר עוד:

ואם נתן כ״ח בתנור ונתלבן שיהא ניצוצות נתזין ועבר ובישל בפסח במזיד אסור מידי דהוי בישל בכלי שאב״י במזיד בשאר איסורין ובשוגג י״ל דשרי. ואם נפל נוקשה כמו קרטין בתמ״ז סי״ב לקדירה אין מהני הגעלה ול״ד לי״ד סימן קי״ג סי״ו בש״ע כ״ח מגעילו ג״פ שאין עיקר בד״ת נוקשה י״ל הוי עיקר בד״ת סייג אטו חמץ גמור או כיון די״א נוקשה ד״ת תו הוי עיקר בד״ת. ואלו היה היתר אף בפר״ח למ״א תמ״ו ה׳ אלא שאינו וכאמור: