פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב תנא:א

וטוב עט״ז. הב״ח אוסר להניח בגובה הרבה הן כלי חמץ בפסח הן כלי פסח בשאר ימות השנה הו כלי עכו״ם הממושכנים מטעם ל״פ כמו נר שבת כבסי׳ רע״ה והט״ז פוסק כוותיה בכלי חמץ בפסח דאף איסור דרבנן ל״פ אבל כלי פסח בשאר ימות השנה בגובה הרבה דהוי גזירה רחוקה שמא ישכח וישמש חמץ ושמא בפסח ישמש מצה דאי נמי כך נט״ל רוב מתירין בסימן תמ״ז ס״י כולי האי לא מחמירין בלא פלוג וכלי עכו״ם משמע דמודה להב״ח דאסור בגובה הרבה והוא הדין כלי פסח באין גובה נמי אסור. ועמ״א לדידיה כלי עכו״ם יש להתיר בפשיטות דיעבד שרי ומ״מ המחמיר גם בזה תע״ב (עיין באר היטב ד׳ וצ״ע) ועח״י ז׳ וא״ר א׳ להחזיק המנהג לשום כלי חמץ בפסח בגובה יע״ש ומנר שבת ד״ת א״ר. ועסי׳ ער״ה נר שעוה התיר בט״ז ב׳ ומ״א ג׳ דאוסר מטעם די״א כיבוי כו׳ יע״ש ועפר״ח א׳. ובח״י ו׳ להמחבר בתמ״ז דנט״ל שרי למה מצניען הא כל מילי דשרי דיעבד לא גזר שמא ישכח ושמא חמץ לא בדיל כו׳ וי״ל שמא ישמש דבר חריף בארש״ט בפסח וכדומה דלא מהני נט״ל ולפ״ז כלי פסח נמי וצ״ע. ומ״מ הרא״ש בתשובה כלל י״ד סימן א׳ החמיר מטעם דלא בדיל ובאמת צ״ע מ״ש הב״י על הטור דהם ד״ע בתשובה מבואר כן ועח״י. וא״כ כלי עכו״ם דבדיל שרי. ודע דתקנה לסגור בחדר זה כה״ג או חמץ עכו״ם משא״כ חמצו בביטול גמור פשיטא דלא וכר״י ור״ל אסור ועסי׳ תמ״א ס״ה ור״ן ר״פ ותוס׳ ד״ה אור כתבו לר״ל או אף לר״י דלמא לחפש בחורין ועמ״ש בחידושינו ואי״ה שם יבואר. עש״ך י״ד קכ״א אות ט״ו בשם או״ה והח״י אות ב׳ הביאו בקצת ומשמע שם אם קנה בשוק כלי חרס חדשים א״צ לספק שמא שימש עכו״ם בו ואם קנה בביתו ומסופק צריך שבירה וכלי מתכות יגעיל או ילבן כפי תשמישו אם רק ספק. והנה כלי מתכות שפיר ולא אמרינן ספק דרבנן אב״י לקולא כה״ג משא״כ כלי חרס קשה וי״ל שמא ישמש חריף ועסי׳ קכ״ב בש״ך אות יו״ד יע״ש: