פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב תנא:טז

מחבת עט״ז ועמ״א כ״א דחמץ מקרי איסורא בלע כבסעיף ד׳ בט״ז ח׳ ומ״א י״א דלענין זה חמץ מקרי איסורא בלע ומחבת מותר דיש שומן והוי כמים ול״ד לאסכלה שמושחין בשומן דטיחה מועטת היא כמ״ש הרשב״א ז״ל בתה״א קכ״ה א׳ משא״כ מחבת אע״פ שנתייבש עדין יש הרבה שומן ועיין עולת שבת אות ד׳ הביאו וכל שכן אגנות וקערות שמושחין מעט ונתייבש לגמרי דבעי ליבון עמ״א כ״א:

אמר הכותב יש לי בכאן הרהורי דברים והנני פורטם בעזה״י. פשיטא לי דע״י אור היינו בלי אמצעי הא ע״י אמצעי הן מים או שאר משקין שמן וכדומה מהני הגעלה עמ״א כ״א ומ״ש הש״ך בי״ד קכ״א ח׳ בשם הרמ״ע מפאנ״ו ז״ל דהפרש בין מחבת של עכו״ם רוב תשמישו ע״י שמן ושל ישראל ע״י מים היינו דשמן שורף ומתייבש והוי ע״י אור משא״כ מים והולכין בתר רוב תשמישו ועפר״ח כאן. והנה אם צלה עכו״ם בשר נבילה בקדירה צ״ק י״ל דבעי ליבון כי קודם שמפליט שומן בלע מגוף ועוד דגם השומן בלי אמצעי הוי וכן אם התיכו ביורה חלב צריך ליבון ומ״ש הב״י דלא חלקו חכמים בין יורה שמתיכין חלב י״ל בה״א כ״כ הא באמת במחבת הטעם דיש שמן משא״כ חלב בלי אמצעי. גם מ״ש הש״ך בי״ד שם מבשר לחלב צריך ליבון בלי אמצעי יש לעיין אם מחלב לבשר הוי ג״כ בלי אמצעי דאף דחלב משקה הוא מ״מ מי הגעלה אין פועלין אלא כשנבלע האיסור ע״י אמצעי יהיה מים או שאר משקין הא גוף האיסור יהיה מים כמים הניסכין לפני עכו״ם או חלב לבשר תו אין הגעלה פועלים בו ואף לדידן דחנ״נ ונעשה המים גוף האיסור אין הנאסר יותר מהאוסר ולא החמירו מדרבנן כ״כ ולפ״ז כלי שבשלו בו דם אף דם שבשלו דרבנן מכל מקום ודאי אף בדרבנן צריך ליבון וזה שלא ע״י אמצעי וכלי מדין דצותה התורה להגעיל כמ״ש רש״י ז״ל פרשת מטות קדירות בהגעלה שפוד בליבון ולא חשו לשמא שימש העכו״ם יי״נ ודאי בקדרה ויין לנזיר כמ״ש התוס׳ בפסחים. ובת״י לביסיא קדרתא ואסכלהא לנורא (לביסיא יראה אלפסין) אפשר לאו בחדא גוונא הא בהגעלה והא בליבון ואפשר מספק לא חשו לזה גם שומן אני מסופק אי הוי כמשקה או אוכל והמ״א אות כ״א מה לי שומן או מים יבואר אי״ה שם. סוף דבר אני מסופק אם ע״י אור דבעי ליבון הוא דוקא בלי שום משקה הא עם משקה אף שהמשקה אוסר תו פועלים מי הגעלה א״ד דוקא כל שנבלע איסור בעין בלי אמצעי יהיה מים תו אין מי הגעלה פועלים וכנראה במ״ש הש״ך שם במחבת חלב בעי ליבון ולומר דבלע חמאה זה דוחק גם אם כן שומן ודאי עכ״פ ליבון בשומן טריפה וכ״ש חלב וה״ה חלב טריפה ושל עכו״ם כה״ג אם בשלו בקדירה האם נאמר דבעי ליבון במתכות ולא סגי בהגעלה וצ״ע טובא:

שוב ראיתי דמשמע כל שבלע מים או שאר משקין אף שהם גוף האיסור שרי בהגעלה ועסי׳ תנ״ב בהגעלה בשאר משקין וחלב ושומן י״ל דהוי תשמישו ע״י אור ובי״ד קכ״א בש״ך ח׳ דוקא מחבת חלב טיגון בחמאת וגבינה צריך ליבון כו׳ ואף רב אשי מסיק בע״ז ע״ו היתרא בלע די בהגעלה כמ״ש הר״ן ז״ל הביאו הפר״ח בי״ד ל״ג אות ד׳ דנותר מעיקרא בשר והשתא נותר משא״כ חמץ שמו עליו וה״ה בשר בחלב שמו עליו דלא נשתנה (אע״ג דנ״ט בר נ״ט מהני בב״ח התם טעמא אחרינא דאין כח להתחבר אח״כ) דמעיקרא בשר והשתא בשר:

ויש לראות אטו דהיתרא בלע כיפי תלה לה וכיון דבלע ע״י אור אין מי הגעלה פועלין בו מה לי היתרא ודאיסורא וכה״ג הקשינו בנ״ט בר נ״ט ושם יש תי׳ ולומר בלע ע״י אור הגעלה מפליט ומשהו נשאר בו מש״ה כי בלע היתרא ל״ג בו כ״כ ועי״ד צ״ט ס״ו בש״ך וט״ז ט״ו וכ״ג וקכ״ב ס״ה והלכך בחמ״ם מדינא אסור דמשהו אוסר ובכלי ל״ש ביטול עמ״א ך׳ ולפ״ז בע״פ עד הלילה אם שימש בכלי דבעי ליבון ע״י הגעלה י״ל דיעבד שרי דמשהו בטל בס׳ ואמנם זה שיבוש דודאי אף דיעבד אוסר אם שימש בכלי דבעי ליבון ע״י הגעלה ובישל בו דפולט מעט מעט ול״ש ממ״נ כמ״ש בי״ד בטור שם קנ״א וצ״ע. ועסי׳ תק״ט ס״ה מבואר מבשר לחלב היתרא בלע מקרי ודי בליבון קל כמו שרמז המ״א אות י״א והפר״ח בי״ד קכ״א אות ח׳. ואי״ה במ״א יבואר עוד בזה: