פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב תמז:ג

ודוקא עט״ז בי״ד ק״ח ס״א בהג״ה הביא הר״ב מחלוקת באם התנור אין מחזיק י״ב עשרונים וסתום ושניהם מגולים אי אסור בחמץ או שרי ובמקום הפסד מותר (עח״י כאן ה״מ ובפריי שם) הא כשהתנור גדול או א׳ מכוסה לא מיבעיא כשהוא פתוח דאז בשאר איסורין לכתחלה שרי רק מנהגא לאסור לכתחלה כמ״ש הר״ב שם א״כ ש״מ דאפי׳ משהו אין בו דאל״כ אין מבטלין איסור לכתחלה אף כשאין מכוין לבטל כל שאין דוחק (ורגלי הדבורי׳ בדבש א״א בע״א) א״כ ה״ה חמץ עכ״פ דיעבד שרי אלא אפי׳ ת״ג וסתום דלכתחלה אסור שם עט״ז שם ב׳ ואפשר ה״ה קטן ופתוח דיעבד שרי גם בחמץ: ומ״ש בפת ל״ש ריח עמ״א תס״א א׳ דריח שאין שמנונית כלל אין אוסר ועת״ח כלל ל״ח ד״ג הטעם דשניהם כחושים משמע פת חמץ עם תבשיל נאסר התבשיל דמפטם כו׳ ואוסר אח״כ אף מצה בתנור ועי׳ שכ״ג תס״א בהגהות הב״י אות י׳ ועמ״ל ה׳ מעה״ק פי״ג ה״ב ופר״ח תס״א והלבוש בתס״א ס״ה כתב דריח יבש כי האי אין הולך למרחוק משמע הטעם דיבש הוא ואף שיש שומן בתנור אין מפטם לאיסור אף למ״ד דמפטם באיסור בריח לא וא״ש דר״ת הביא ראיה מלחמי תודה אף שהיה שמן בהם והמ״י בת״ח כלל ל״ה אות י״א דשמן אין שומן ומפטם ובפריי לי״ד הארכנו בזה די״ל שמן מפטם ולמ״ש הלבוש א״ש וכ״מ ממעשה שהביא המרדכי פכ״ש העתיקו הב״י בתס״א. ועט״ז ק״ד י׳ דאין היתר מפטם איסור מ״מ בריח חזק יותר ומפטם בתנור יע״ש ובק״ח א׳. ועש״ך ק״ח ט״ו וצ״ע. ואי״ה במ״א ד׳ יבואר עוד: