פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב תמז:יג

בוסר עט״ז הביא דברי הסמ״ק רכ״א הביא הב״י ופי׳ כמ״ש ר״ב בס׳ התרומה סי׳ סמ״ך שיש הפרש בין סכין חולב לאיסור (לדידן דחנ״נ בשאר איסורים) ה״ה כאן מדוכה ודאי פליטה מועטת יש במדוכה וגם כהיתירא י״א משערין באומד הדעת כבסי׳ תנ״א בט״ז כ״ה חבית כו׳ (והמ״א אות ל״ג סובר כדפי׳ ר״ב קאי דאין מפליט בצונן מדמנה שם כרישין ובצלים הא פירות חמוצים לא הוי חריף) ומש״ה הקשה על הר״ב אבל המחבר י״ל אה״נ קודם פסח עד הלילה נמי בטל לדידיה דפסק בי״ד דחנ״נ לא אמרינן בשאר איסורין ובמדוכה אין יש הרבה חמץ וכ״ש נגד הסכין יש בהצטרפם יחד. ועח״י ל״ט ומ״ש שם בוסר חריף שבולע אבל לא להפליט מכלי בי״ד צ״ו פירות חמוצים שוים לצנון ופולטין מכלי:

נסתפקתי אם חתך בסכין חמץ חריף דנאסר כ״נ או כולו לכתחלה ואפשר בחמ״פ אף דיעבד דמשהו מיהו יש. אם חתך אח״כ הצנון בסכין פסח אם נאסר הסכין די״ל בלוע בלא רוטב אין יוצא אף משהו א״ד דוחקא וחריף מפליט בלוע. דהא מצינו להרשב״א ז״ל דוחקא וחריף אוסר כולו וחם בחם בלי רוטב רק כ״נ בכחוש עש״ך י״ד צ״ד אות כ״ז היינו דבישול עדיף בישול ע״י דוחקא מחורפא ע״י דוחקא משא״כ חריף ודוחקא אפשר עדיף מחם בלא רוטב. והנה בי״ד ק״ה ס״ז כלי שבלע איסור יוצא בלא רוטב וראיה מדגים שעלו בקערה בשר וצנון שחתך בסכין חלב (עי׳ יש״ש פג״ה סי׳ מ״ה בשם מהרא״י ותבין) ומה ראיה מצנון דוחקא פועל יותר ש״מ אף דוחקא וחריף פועל מכלי לא מאוכל. ולפ״ז צנון בסכין בשר ואח״כ בסכין חלב אין נאסר סכין חלב ועי״ד ק״ה בש״ך אות כ״ג מכלי אין מפליט יותר מכ״ק ובסי׳ צ״ו צנון שחתך משמע נגד כל הסכין משערין משמע לכאורה דוחקא וחריף פועל יותר. ועדיין הדבר צ״ע:

עי׳ מ״א תס״ז אות ל״ג היכא דהקליפה חומרא יש לצדד בה״מ א״כ אם שפכו שכר חם לקדירה חדשה בפסח ולא נפסק הקילוח דבשאר איסורים אם בשלו אח״כ היתר י״ל דיש ס׳ נגד הקליפה עט״ז י״ד פ״ז א׳ ובש״ך ס״ט אות ס״ד ובחמ״פ במשהו ועד הלילה שרי ואם נפסק הקילוח דמדין תתאה י״ל בה״מ ואי״ה יבואר בתס״ז: