פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב תמה:ה

קודם עט״ז ובסי׳ תל״ג אות ה׳ פי׳ דכאן מיירי שמשליך לרחוב העיר יע״ש וכאן הקש׳ ע״ז דא״כ כיון שכבר הפקירו מקודם אף אם ימצא אח״כ אף למאן דפסק כר׳ יהודא וכפי׳ ר״ת אין מחויב לשורפו וע״כ הפירוש כאן שמשליך בחצירו וסותר המחבר למ״ש בתל״ב ס״ו ולדינא העיקר כמ״ש המחבר שם דודאי חמץ קודם איסור אין רשאי להשליכו בחצירו לרה״ר קודם איסורו יכול להשליכו כו׳ והיינו מדינא או אם כבר שרף ומצא אח״כ כמ״ש הט״ז אות ב׳ ולאחר זמן איסורו אם בטלו ומשליך במתכוין שיאכלו בהמות של הפקר אסור ובאין מתכוין מ״ה שרי ומ״מ ראוי להשליכו לבית הכסא או מפרר כו׳ ואם לא בטלו אז עובר ב״י אף שמוציא מרשות לרוב דיעות ועט״ז בסי׳ ת״מ אות ד׳ ע״ש. ועסי׳ תל״ב דאין ספק מוציא מידי ודאי אף באיסור דרבנן וע׳ תוס׳ פסחים ט׳ א׳: