פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב תלה:א

יבדוק עט״ז עמ׳א א׳ ותמ״ו בט״ז ג׳ אע״פ שלא בטלו אין מבערו רק כופה כלי ובא״ר ב׳ כתב דהט״ז דוקא בלא בטלו מיירי ובמ״א משמע דאין חילוק ולא בטלו יותר טוב לכאורה שלא לחפש ולא יעבור מ״ה בב״י כיון שא״י היכן הוא עתוס׳ ריש כל שעה מלחפש ויכפה כלי ושמא יאכל בעת מוצאו וכמה חששות טובי וזה שיטת רש״י פסחים י׳ ב׳ דלא יחפש בי״ט עצמו. ומ״ש ראיה מהרש״א פסחים ו׳ ב׳ הבודק כו׳ ותל״א ס״ח מיירי בלא שימשו תדיר ועי״ד קכ״ז ס״ג בהג״ה חמץ לא איתחזק מקרי ולקמן תל״ז ס״ד ומ״א ח׳ והר״ב לא חילק שם משמע אף משתמשין כל השנה לא איתחזק מקרי יע״ש ואי״ה שם יבואר ועמ״א א׳. ועמ״ש בפתיחה ועתה אבאר בקצרה:

דע כי יש בענין בדיקת חמץ שלש שיטות נתבארו בדבריהם ז״ל ויש עוד ב׳ שיטות כמו שאגיד. השיטה הא׳ דמ״ה שניהם בעינן ביעור לידוע וביטול לא״י עכ״מ ה׳ חו״מ פ״ב וכמ״ש הרא״ש ז״ל פסחים ו׳ ב׳ דלא יראה כתיב ולא תראה ואפי׳ להר״מ ז״ל פ״ט מט״מ ספק מ״ה שריא חמץ איתחזק מקרי. השיטה הב׳ שיטת הר״ן י״ל ר״פ דמ״ה סגי או ביטול או ביעור הן לידוע ואין ידוע יע״ש. השיטה הג׳ שיטת הטור בתל׳א ותמ״ו לא״י מ״ה ביטול דוקא ולא בדיקה שמא עדיין יש ומ״ד אמי שאכל חלב שוגג עמ״א תל״ד אות ה׳ ולא מקרי אנוס כיון שבידו לבטלו. ומדרבנן צריך נמי בדיקה שלא יבוא לאכלו. אמנם יש לנו עוד שיטה הד׳ דבית שלפעמים משתמשין שם חמץ דהוי רק ספק חמץ מ״ה א״צ כלום ל״מ לשיטת הר״מ ז״ל כל ספק מ״ה שריא אלא אפי׳ למ״ד כל ספק מ״ה אסור כי חייבה רחמנא ב״י על הודאי לא ספק משא״כ חדר שמשתמשין כל השנה ודאי יש הרבה חמץ שם בזה החיוב מ״ה לכל א׳ מהג׳ שיטות שנתבארו. ואמנם השיטה הה׳ כמ״ש התוס׳ ריש כל שעה ד״ה דאי אפי׳ חדר שתשמישו כל השנה כיון שא״י היכן היא מ״ה אין עובר כל שלא הטמין בידים. וזו נראה שיטת רש״י ז״ל. ומ״ש בידקין שלא לעבור ב״י היינו שמא ימצא בפסח ומשהה רגע אחת ועובר לא מ״ה כו׳ ולא פי׳ דלמא אתי למיכל דשאני ככר בשמי קורה דידוע משא״כ בספק משום זה לא הצריכו חז״ל לבדוק. ומ״ש רש״י ז״ל דף י״ב תוך המועד עד שתחשך אבל בי״ט לא דאיכא כרת חששו אף רבנן לכך כמ״ש הר״ן ואף בלא בטלו וב״י אין עובר דא״י היכן הוא. ואף דלרש״י פסחים ו׳ א׳ ד״ה כופה בלא בטלו רשאי לבערו בי״ט אלא דחיישינן דלמא משהה רגע א׳ ועובר כמ״ש רש״י שם ע״ב ד״ה ודעתו כו׳ ואיכא חששא אחרת נגד חששא זו דלמא כשיחפש וימצא יאכל ומש״ה לר״י בשבע אין בודק ולרבנן משתחשך אין בודק. ואדונינו מהרש״א ז״ל אסברה לי ביותר דמש״ה לרש״י לרבנן משתחשך לא יבדוק כיון דעיקר הבדיקה מדרבנן אף בחדר שמשתמשין כל השנה מטעם שמא ימצא בפסח וחשובה ומשהה רגע א׳ כו׳ א״כ אדרבה טוב שלא לבדוק אולי לא יראה כל ימי הפסח משא״כ באיפה שימצא שמא יחוס ועובר ב״י במזיד. ומ״ש מהרש״א ז״ל פירורין יש לעיין בזה ונאמר באפשר עד הלילה לית ב״י ועשה בהשהה רגע א׳ אין עובר וערש״י ד׳ א׳ ד״ה בין. והא דאמרינן מ״ה בביטול סגי לחמץ ידוע ואפ״ה מהימני הני משא״כ למ״ש הר״ב בי״ד קכ״ז ס״ג בלא איתחזק דוקא ע״כ מ״ה צריך ביטול אף בחמץ שא״י. והא דלא סגי בביטול לחוד בא״י י״ל כי ביטול בלב נמי מהני וישכח הכל מה שא״כ מעשה רב בדיקה יזכור ועי״כ יזכור גם הביטול לרש״י וכדכתיבנא ע׳ סוף הסימן: