פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב תלד:ד

דאיתיה עט״ז רש״י פסחים ד׳ א׳ ד״ה חובת הדר ו׳ ב׳ ד״ה הבודק כו׳ בביתא הדין ובב״ח ס״ה משמע דחמץ שא״י א״צ ביטול רק דעתיה עלויה כשרואה עובר עליו ודי שיאמר בביתא הדין דבגבולין שאין דר א״צ ביטול והטור לשיטתיה דסובר כמ״ש המ״א ה׳. והט״ז הקשה דמ״מ לשון מיותר הוא וע׳ אות ג׳. נוסח הביטול עב״ח כל חמירא (שאור) וכל חמיעא (חמץ) דאיכא ברשותי (לכלול כל הגבולין) דלא חזיתיה ודלא ביערתיה פי׳ הן דלא חזינא או חזינא ושכחתי לבערו. והוסיף שם ודלא ידענא וי״ל שאומר כן להוציא מה ששייר למאכלו דלא ליהוי בכלל ודלא ביערתיה ובסידורים שלנו ליתא ודלא ידענא: