פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב תלג:א

ואם עט״ז. בטור לא לאור החמה אפי׳ בודק ביום כגון שלא בדק ליל י״ד ובודק ביום י״ד אפ״ה צריך נר. ועב״י מהו אפי׳ וכי יש חמה בלילה ופי׳ דאפי׳ נמשך כגון כו׳ ל״מ לסמוך תחילה על יום דאסור אפי׳ שכח כו׳ ויש מי שפירש דה״פ דדרך לכבד החדרים קודם בדיקה ולפעמים נמשך במקרה שע״י כיבוד נבדק יפה ואפ״ה צריך אח״כ לבדוק ל״מ אם כיבד בלילה ושכח ובודק ביום י״ד דצריך נר לבדוק יפה דע״י החמה יתרשל ויסמוך ג״כ על כיבוד לילה אלא אפי׳ בודק ביום י״ד כגון כו׳ שלא כיבד כלל ה״א דבודק ביום לחמה ויבדוק יפה קמ״ל ודחה ב״י פי׳ זה יע״ש. והנה לבדוק לכתחילה ביום י״ג לאור החמה פשיטא דאסור אפי׳ לאור הנר בי״ג נמי פשיטא דאסור דבלילה מנהיר טפי מיממא בבית אפל ובבית שיש אור אפשר מחשיך כפירש״י פסחים ד׳ א׳ ד״ה ואור הנר יפה לבדיקה ואמנם ליל י״ג לכאורה שרי ואמנם שלא תשתכח תורת בדיקה ושלא לחלק בין ביעור לביעור וכדבעינן למימר אי״ה במ״א אות א״ב ואות כ׳ גם זה אסור כדמוכח מירושלמי חצירות בירושלים כו׳ אם לא שבודק קצת חדרים בי״ד אז אפשר שרי. ודברי הט״ז לכאורה קשה דיותר רבותא ביום י״ד מביום י״ג כאמור ואי על הב״י נתכוין שהיה לפרש בטור ל״מ אם בודק ביום י״ג חדא דהיל״ל ומדלא פירש רבותא ועוד בלא״ה לא א״ש ואפשר דה״פ מדהאריך הטור כגון שלא בדק ליל י״ד ובודק ביום י״ד ולא כתב בקיצור אפי׳ בודק ביום י״ד ויהיה פי׳ אפי׳ ל״מ בי״ג ביום שלא יבדוק לחמה וה״ה לנר לא דמנהיר בלילה טפי אלא אפי׳ עבר או שכח ובודק בי״ד צריך נר ש״מ דאף בליל י״ג אסור שלא לחלוק בין זמן לזמן וז״ש הב״י בהטור צריך בליל י״ג דהיינו ממ״ש בסוף הסימן המכבד חדר וכ״כ בש״ע סי״א ואף בליל י״ג לאור הנר ומכוין לבדוק יפה צריך לבדוק בליל י״ד כמ״ש המרדכי ותה״ד קל״ג והיינו מירוש׳ חצירות בירושלים שלא תחלוק בין ביעור לביעור ואי״ה במ״א יבואר עוד: ועד״מ תל״א משמע ביום י״ג אין רשאי הא ליל י״ג רשאי: ובמ״מ פ״ב ה״ד י״ל ביום י״ג לחמה וה״ה וכ״ש לאור די״ל דאין רשאי וי״ל מ״ש הד״מ היינו ברוצה לבדוק קצת חדרים בליל י״ד אסור בי״ג ביום ועמ״א כ׳. ובד״מ תל״ב מפרש אפי׳ בודק ביום כ״מ בליל י״ד סמוך לחשיכה עמ״א תל״א בריש הסימן יע״ש: