פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב שעג:ב

הרי עט״ז גם בכאן יש לי הרהורי דברים ואבארם בעזה״י רש״י ז״ל פי׳ הכל בנסר חריץ וב׳ גזוזטראות לגירסא שלפנינו ונד מפי׳ ר״ת מהרבה טעמים א׳ מלת וכן משמע דשוה לחריץ היינו בנסר ב׳ פחות מכאן קאי על הכל דלר״ת קאי אחריץ לבד ג׳ דאם מערב שישמש מגזוזטרא לשנייה וביש יותר מי׳ אמות בארכן אויר פחות מד״ט או פחות מי״א ונפרץ במילואם אין מערבין שנים עמ״א ב׳ מזה אמנם ר״ת פירש וכן לענין אויר ועיין ברי״ף הגירסא בזה ובירושלמי אית תני בסיפא פחות מכאן מערבין שנים ואין מערבין במיעט הנסר ומ״ד מערבין אחד ואין מערבין שנים במיעט בחלל לרש״י קאי אחריץ ואגזוזטרא ולר״ת חוזר אחריץ לבד כמבואר ועא״ר אות ג׳ ובהגאון המפרש שם ולמ״ש א״ש כי התוספות סוברים שגזוזטרא כל שנתן נסר אפילו משוכה זו מזו הרבה מהני לא הוי כפתח כאמור והגירסא בגמ׳ לקמן ע״ט לתוס׳ הוא גי׳ הרי״ף והרא״ש שם אמר רבא ל״ש אלא זו נגד זו אבל זו שלא נגד זו או זו למעלה מזו לא ויהיה הטעם כמ״ש הטור פתחא בקרן זוית לא עבדי או כמ״ש הרר״י ז״ל בפירושו דמבעית לילך וכן גבוה זו מזו ג״ט הנסר בעיקום ולא סגי בד״ט הא נסר רחב הרבה י״ל דמהני וכדבעינן למימר לקמן אי״ה וברי״ף הגירסא חריץ כו׳ פחות מכאן מערבין ב׳ וכן גזוזטרא מערבין א׳ ולא שנים פחות מכאן מערבין ב׳ ולא א׳ וכעין זה ברא״ש ז״ל יע״ש וא״י להלום אותה הגירסא ואם יתפרש כמ״ש המ״מ בשם הרשב״א ז״ל בנפרץ במלואו או יותר מי״א כמ״ש המ״א ב׳ והט״ז כאן איך יתפרש פחות מערבין ב׳ ולא א׳ וצ״ע:

מ״ש הר״מ ז״ל פ״ג הי״ד היו זו בצ״ד זו היה אפשר לפרש בדיוטא א׳ וע״צ הדוחק ולא רציתי לפרש כן מאחר שהם ז״ל פירשו כפשוטו ועמ״מ שם והנה רש״י ור״ת י״ל פליגי בתרתי לרש״י בנסר כל שאחת משוכה מחברתה ג״ט לא מהני נסר ד״ט ולתוס׳ מהני וכן ביש אויר ביניהם פחות מד״ט י״ל לרש״י מערבין א׳ דוקא כי אע״פ שנפרץ במילואו למעלה מ״מ הם הב׳ בתים ולתוס׳ רצו מערבין א׳ או ב׳ ולזה ציין המרשי׳ בהג״ה המגיד פרק שלישי:

כי היה מקום לומר מאחר לרש״י י״ל דאין מודה לדין התוס׳ ותוס׳ אין מודים לרש״י בנסר זה שלא כנגד זה רק המ״מ בשם הרשב״א ז״ל כתב דאויר פחות ד״ט ונהר שוין המה מערבין אחד אל תטעה לומר שהר״ב בהג״ה בכיון ציין כאן מערבין א׳ ולא נטר לבסוף לומר רק לענין מערבין א׳ דינא הכי ולא מערבין שנים לזה הודיע לנו הט״ז ז״ל דאינו כן רק דינא ממש כפותח כאויר פחות ד״ט ולא ציין תוס׳ דלתוס׳ י״ל בנסר ד״ט אף שלא כנגד זה דינא הכי והמ״מ כתכ דוקא זה נגד זה. וחילוק הט״ז קשה להבין והמ״א ב׳ ביאר זה מדברי הט״ז י״ל כל שרוצים בעלי ב׳ גזוזטראות לערב ולהשתמש בגזוזטראות ודיורין תחתונים אין נותנים לעירוב כלל אז אם יותר מי״א או במילואו מערבין א׳ ולא שנים וא״ל כפתח משא״כ כשכל ב׳ בתים רוצים לערב שנים י״ל אף שיש בגזוזטראות יותר מי״א ומילואו למעלה בעלייה אע״פ כן למטה הם חלוקין וע׳ עולת שבת וצ״ע בזה ועא״ר: