פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב שעב:י

אסור עט״ז עירובין ע״ט א׳ פירש״י והיינו דילמא מטלטל מאני דבית לחצר ונפרץ אסור הוא א״נ מוקצה למחיצה מאתמול עד עשרה טפחים ומ״מ אף לטעם אף שגבוה הגדיש הרבה מעשר אסור לקופתו דילמא יתן ממטה מי״ט והוי מוקצה משא״כ מבית מינכרא אי ממעט פחות מי״ט לא יתן וכל שגבוה מי״ט ולא נתרחק כ״כ מתקרה אין איסור ולא הבינותי מ״ש בעולת שבת וע״ש. ומ״ש בש״ע נתמעט בחול מערבין א׳ היינו פחות מי״ט גובה ברוחב ע״פ כל החצר או יותר מי׳ אמות עא״ר כ״ז. ומ״ש הט״ז על הב״ח צ״ע דבשע״ד מבואר כן בס״ב ועירובין ע״ט ב׳ הותרה הותרה כל שלא נפרץ לרה״ר ולכרמלית ואסור להאכיל לבהמתו בשבת מוקצה או לכתחלה אין למעט מי״ט ע׳ עולת שבת וגם זה קשה. ושוב ראיתי בא״ר כ״ו תמה בזה ושכ״מ ברמזים יע״ש גם מ״ש הש״ע ולהרא״ש אפילו בחול הקשה באות כ״ט להרא״ש בשבת שרי דמוקצה לא הוי והותרה הותרה לרש״י מוקצה הוי למטה מי״ט ולגרום המיעוט בשבת אין לגרום יע״ש. גם י״ל לרש״י אסור ליתן לקופה בשבת שאם מתיר הוי כרגיל להתקלקל כבסי׳ שס״ה ס״ז משא״כ נתמעט י״ל הותרה ומ״ש הט״ז כותל וחריץ כו׳ הביאו הב״י בשם הג״א עירובין ע״ז בהא דכותל לאחד גבוה י״ט ולא׳ נמוך מי״ט וחריץ כה״ג המוזכר בס״ז וסי״ח מיירי שלא עירבו ב׳ חצירות ביחד רק כ״א עירבה לעצמה הדין דלזה שתשמישו בנחת נותנין לו שימוש הכותל והב׳ אסור עמ״א י״ב וט״ז ד׳ משא״כ כשעירבו ב׳ חצירות יחד דרך פתח ביניהם כשיש פתח פשיטא דל״ש דין זה והב״י כתב שפשוט הוא וגדיש המוזכר כאן כשלא עירבו כלל אף מבתים לחצירות י״ל דשרי לקופה דל״ג כה״ג דאסור מבתים לחצר ומחצר לחצר ששבתו שרי. ואי״ה במ״א יבואר עוד: