פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב שסו:ז

וי״א עט״ז בשס״א אות ג׳ וד׳ ושיש לומר לכל י״ט עסי׳ תקי״ח במ״א ה׳ מחצר לחצר היינו כלים ששבתו בבית כבסי׳ שע״ב ואי״ה בשע״ב ותקי״ח יבואר:

בבואי הנה ק״ק פפד״א שמתי אל לבי בדין עירובי חצירות ושיתופי מבואות וראיתי נדפס בסידורים נוסח וז״ל מצה קטנה מאוד כו׳ בדין כו׳ להכניס ולהוציא ולהביא בכל שבתות השנה הזאת מבית לבית מחצר להצר מגג לגג ומבתים לחצר ומחצר לבתים ומחדר לחדר ומבית לגג ומגג לבית כו׳ לנו ולכ״י הדרים בעיר הזאת עכ״ל מ״ש קטנה מאוד א״י בשס״א מבואר שיעורו ששה ביצים וי״א שמנה ביצים (היינו עם קליפתן וישער כמו בחלה) והעיקר הנוסח א״י למה השמיטו ממבוי לחצר ובתים מאחר לדידן המצוה בע״פ הוא שיתוף ועירוב כבסי׳ שפ״ז וכאן ושצ״ה א״כ יאמר בדין יהא כו׳ וממבוי לחצירות ולבתים כבסי׳ שצ״ה ועירוב כולל עירוב ושיתוף ומ״ש בנוסח מבית לבית וחדר לחדר היינו של שני בני אדם דבלא עירוב אסור מחדר לחדר בבית א׳ אף סמוכין זא״ז כמ״ש המ״א א׳ ושס״ה ט״ו ומחצר לחצר היינו כלים ששבתו בבית כבסימן שע״ב וכעת צ״ע בזה הנוסח וא״י מה אידון ביה כי לדעתי יש להוסיף ולכלול מבואות כאמור גם י״ל בי״ט ג״כ כו׳ ומלת להביא א״י פירושו כיון שאמר להוציא ולהכניס כו׳ ובתקכ״ח י״ט א״צ כו׳ היינו מה שצורך היום קצת ומ״ש כאן בשט״ו אם לא בירך ומ״א כ״א היינו בלא הזכיר כלל הא לומר מקצת ולהשמיט מקצת י״ל אף דיעבד לא מהני וכיון דהשיתוף בטל גם העירוב בטל כמעשה דשו״ת א״צ ז״ל קי״א עסי׳ שס״ה במ״א ט״ו ועסי׳ תקכ״ז בנוסח ע״ת ואי״ה שם יבואר עוד. ולא זכיתי לשאול את פי הרבנים גאוני זמנינו בנדון זה:

ודע בדין עירובי חצירות אם הניח העירוב בבית א׳ ויש שם מת וכהנים דרין שם בחדר י״ל כל שא״א ביה״ש ליקח העירוב הכהנים אוסרין כו׳ ואפשר מש״ה בבית הכנסת כי מסתמא יכולין הכהנים לבוא שם. ועמ״א אות כ׳ ואי״ה שם יבואר עוד: