פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב שסו:ב

וא״צ עט״ז עירובין מ״ט א׳ דלכאורה שמואל ס״ל רק קנין ורבה סובר רק דירה והיינו בסתם וא״כ י״ל במפרש שמקנה להו רשותו בסודר י״ל דמהני לרבה וז״א לדינא כי קשה אמאי לא אמר א״ב דא״צ להניח האוכל בבית דירה דוקא לשמואל ועוד דאמר שם לשמואל הבית שהעירוב בו א״צ פת דכולהו דיירי התם וכפירש״י ז״ל משמע דגם לשמואל הטעם דירה בפת דאל״כ מה מקשה כלל והיל״ל דמש״ה א״צ דהא דידיה הוא ש״מ גם לשמואל עיקר טעם משום דירה כמ״ש התוס׳ שם ד״ה א״ב דמש״ה צריך ב׳ סעודות רק קנין נמי בעי לשמואל ש״פ וגדול דוקא ומש״ה אמר דכולהו דייר״י התם שזה עיקר הטעם וכלי דמהני לשמואל במפרש ממש שמקנה להם כלי מהני כלי ופשיטא דאוכל כה״ג א״צ בית דירה אבל בסתם גם לשמואל בעי בית דירה דוקא. ומינה לדידן נ״מ לדינא בכלי אף מפרש לא מהני כ״א פת דוקא ובית דירה. ועסי׳ ש״ע בס״ב ומיהו מלתא דשיתוף מהני נמי לעירוב אע״פ שמונח בבהכ״נ ובסי׳ שפ״ז משא״כ כשאין שיתוף רק עירוב צריך בית דירה דוקא: