פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב שסו:א

א״צ ליתן פת עט״ז ע׳ טור ועירובין מ״ט א׳. ויש לי העני בכאן הרהורי דברים והנני פורטם בעזה״י. הר״מ ז״ל פ״א מה״ע ה״ה ובטור ולבוש הטעם דכל בית יש לו בעלים מיוחדים וכל הבתים יש להם רשות בחצר דומה כאלו הבתים רה״י והחצר רה״ר ויטעו לכך מערבין כאלו כולן דרין בבית א׳ והחצר משועבד רק לבית זה (ומ״ש הלבוש רה״ר התורה אסרה קשה כרמלית דרבנן ואין פת מהני לשוויי מחיצות וצ״ע) אבל רש״י שבת ו׳ א׳ ד״ה חצר שעוברים שם לרה״ר משמע הא כעין רחבה שאחורי הבתים אע״ג דמשתמשין תדיר א״צ עירוב כי אין דומה לרה״ר הואיל ואין עוברים שם לרה״ר וד״ה לא עירבו מוציא מרשות לרשות י״ל שנראה כמרה״י לרה״ר אבל הב״י הביא מוציא מרשותו לרשות חבירו אפשר גרסתו כן ברש״י או פרושי מפרש כן וכמ״ש רש״י עירובין ע״ב בטרקלין וכמ״ש המ״א כאן א׳ וש״ע אות ז׳ מחדר לחדר חבירו אסור ועסי׳ שס״ה אות ט״ו. ולהר״מ וטור ז״ל י״ל מחדר לחדר חבירו אסור וחצר י״ל כ״א בשלו משתמש בדרבנן יש ברירה לכך הטעם שדומה לרה״ר ואפי׳ חלקו החצר וכ״א מכיר ומשתמש בחלקו מ״מ נפרץ במילואו למקום האסור לה. ואי״ה במ״א א׳ אבאר עוד מזה: