פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב שסב:א

והא עט״ז הביא דעת הר״ן ז״ל הובא בב״י וכ״פ בש״ע כאן כי סובר שהטור סובר כן וגם ברא״ש י״ל כן והיינו כל שהיתה במחיצה מע״ש אף ברה״ר להתיר טילטול איסור תורה ונפלה ונעשית מזיד בשבת חזרה להיתרה ראשון אבל לא היתה מע״ש במחיצה ונעשית בשבת אע״ג דמתיר רק איסור דרבנן כמו בכרמלית או קרפף יותר מסאתים ומיעטו או בין ב׳ חצירות ולא ערבו אסור לטלטל בשבת הואיל ובמזיד נעשה ובדרך הב׳ הוא דעת רבינו ירוחם בח״ד דמחיצה להתיר איסור תורה במזיד אסורה אף שהיה קודם שבת ונפלה ונעשית בשבת משא״כ כשהמחיצה רק להתיר איסור דרבנן ולפ״ז י״ל לכ״א קולא וחומרא כדאמרן ואמנם מלשון הרא״ש ז״ל וכפי׳ רי״ו תלמידו אליביה משמע אף בדרבנן דוקא חזרו להיתרן הא׳ שהיה קודם שבת הא מתחלה בשבת אף בדרבנן כגון כרמלית וכדומה אסורין במזיד עב״י וליכא רק ב׳ דרכים כפי החומרא לבד וז״ש הט״ז. והט״ו דנקטו ברה״ר וגם פרוסה ביניהם לכאורה למה לי ביניהם הא אף איסור תורה מתיר מזיד כשהיה מע״ש ואפשר רבותא אשמעינן דנפרסו כל המחיצה לרה״ר ובטל העירוב לגמרי ונתפרסו ה״א אוסרין זע״ז דעירוב נתבטל שעה א׳ קמ״ל דחזרו להיתרן הא׳ וגם העירוב וכ״ש אם עירבו שנים כה״ג ולומר דב׳ איסורין מחיצת רה״ר ומחיצה שביניהם אין מועיל במזיד הא מנ״ל והב״ח גורס בטור מחיצה ברה״י ונפרצו רק מחיצה שביניהן וכפי׳ הרא״ש ורי״ו חזרו להיתרן הא׳ באיסור דרבנן א״כ צריך למחוק נמי ועירבו יחד דאין פי׳ דא״כ כי נפרצו ביניהן מותר בלא״ה שהרי עירבו יחד ובהכרח צ״ל ועירבו שנים יע״ש. ועמ״א ד׳ ואי״ה שם יבואר עוד ועסי׳ שי״ח המבשל או מלאכה דרבנן במזיד יע״ש וצ״ל בין התם להכא. ועא״ר ה׳ פי׳ ועירבו או עירבו יע״ש דוגמא בשס״א ב׳ והנה אי ברה״ר א״ש טפי וברה״י י״ל קרפף יותר מסאתים וכדומה ואין להאריך: