פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב שנה:ז

ואינה עט״ז כפי דעתי ההמונית יש בכאן קצת חקירות והרהורי דברים ודברי הלבוש צריכין ביאור אמרתי טוב לפרש שיחתי:

הנה העירוב המוזכר בכאן ובמשנה עירובין פ״ז ב׳ כעין עירובי חצירות הואיל וכל א׳ יש לו גזוזטרא ולשני יש רשות להשתמש בשל חבירו צריך עירוב והיינו כשהשימוש ע״י שלשול לעליונה בתחתונה יותר מעשרה טפחים הוי שימוש מעליא ותחתונה בעליונה דרך זריקה ביותר מי״ט אפ״ה הוי שימוש ואוסרת על עליונה אבל אם משוכה ד״ט זה ברוחב אין תחתונה אוסרת על עליונה אפי׳ עשו בשותפות לעליונה מחיצה ששימוש תחתונה בעליונה על ידי זריקה ודרך אויר ד״ט לא חשיב שימוש לאסור על עליונה ומשמע הא עליונה על החתונה בעשו בשותפות לתחתונה אוסרת עליונה על התחתונה וכ״נ מגמרא עירובין פ״ח דעליונה משמש דרך שלשול ודרך אויר אח״כ ד״ט י״ל דהוי שימוש בכך יע״ש והנה כל מ״ש בענין המחיצות הוא שיהא רשות לאחת לשמש בשניה דאל״כ אע״פ שמשמשת בכח גדול וכדומה אין אוסרת יע״ש ומש״ה בעינן עשו בשותפות דאז יש לשניהן רשות ואם יארע בשכינים שהתנו ביניהם שיהיה לכ״א רשות להשתמש בשני על גזוזטרא שלו אה״נ דאוסרת בלא עירוב אע״פ שעשו כ״א מחיצה לבדה ופשוט הוא:

והנה במשנה עשו לעליונה ולא לתחתונה שתיהן אסורות הוא רבותא כמבואר. ופירש״י ותחתונה אצ״ל דמכרמלית לרה״י כו׳. ואם יארע שגזוזטרא א׳ רה״י והשניה כרמלית כמו שאתה ריאה במ״ש המ״א א, ובט״ז פירשתיו שם דא׳ חלון הבית תוך ג״ט וא׳ יותר מג״ט או בור המים שתחתיהם רה״י לא ים דהשתא תחתונה מותרת דעליונה אין רשות לשמש דרך תחתונה הואיל ומשוכה משא״כ אם מכוונת זו תחת זו וא״א דלי העליונה אא״כ נכנס בנקב התחתונה כמ״ש הר״מ ז״ל בפי׳ המשנה ופ״ד מעירובין אז תחתונה ודאי אסורה שעליונה רשות דרך שם בכל ענין ויצוייר דאפי׳ עשה התחתון מחיצה לבד בשלו ועליונה לא עשה בשלה תחתונה אסורה בלא עירוב ועליונה מותרת כמו שאגיד. כי התחתונה רשות שניתן לה שהרי דרך שם עובר דלי העליון ועליונה אם אין חלון הבית פתוח תוך ג״ט או באר שתחתיהן רה״י אז מותרת עליונה בלי מחיצה כלל בלי פקפוק כאמור. ועדיין יש לי לשאול שאלה אחת קטנה זו תוארה:

שאלה ב׳ גזוזטראות זו תחת זו ותחתיהן כרמלית עובר וכדומה ועליונה חלון הבית פתוחה לה תוך ג״ט דהוי רה״י גמורה ותחתונה חלון פתוח לה רחוק יותר ג״ט דהוי כרמלית ובחול יש שניהם רשות לשמש זה על זיז חבירו ובשבת א״א לשמש לעליון משם על זיז התחתון דמעייל מרה״י לכרמלית אם בשבת א״צ עירוב דבשבת לאו רשות שניהם הם א״ד בתר חול אזלינן וכיון שכן לא מהני עירוב דא״א להיות כא׳ הואיל וזה רה״י וזה כרמלית השתא בספינות שאין קשורות לא מהני עירוב עמ״א ט׳ ואי״ה שם יבואר עוד בזה:

וראיתי להלבוש ז״ל דברים אשר לא זכיתי להבינם כתב דמכוונת ממש זה תחת זה אם עשו שתיהן מחיצות שתיהן אסורות התחתונה רה״י עולה עד לרקיע ועליונה דרך שם וכו׳ וא״י מה בכך דמ״מ תחתונה אין רשות לשמש בעליונה אפי׳ בחול וגזל גמור הוא ורה״י עולה עד לרקיע לענין שבת נאמר וכתב עוד ברחוקות ד״ט אין א׳ אוסרת על חבירתה משמע עליונה על החתונה ג״כ אינה אוסרת וצ״ע מנ״ל הא ואף בגמרא דאמר עליונה מותרת אין מוכח בהדיא דתחתונה אסורה בעשו לתחתונה מחיצה אכתי מנ״ל הא. כתב עוד דמש״ה עשו בשותפות בשתיהן להקל בהוצאה עב״י ועא״ר. ואי״ה במ״א יבואר עוד וכאן אין להאריך: