פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב שנה:ד

שהקילו עט״ז בגזוזטרא הקילו במים דאמרינן גוד אחית דהיינו מלמעלה (בעלמא לא אמרינן גוד אחית רק גוד אסיק ויש לעיין הא בקיעת דגים ל״ש בקיעה עיין שבת ק״א ומה הוא הקולא במים וצ״ע קצת) ובספינה הקילו עוד דאמרינן כוף הצדדין. ומשמע כל הדף רק דע״ד וא״צ עשר מכל צד כחנניא עירובין פ״ז ב׳. ומ״מ הנך רואת דע״ד מצומצמות סגי ואמרינן כיף כאלו קצת מצדדין כפויה ואח״כ גוד אחית כאלו הן עד המים ש״מ לכאורה כל שיש בין הכל דע״ד סגי וכמ״ש הט״ז בשמ״ה א׳ והשוה דעת הרמב״ם ז״ל כן כדמוכח ממ״ש כאן פט״ו ה״כ דאל״כ דע״ד מה הוא לומר דהקילו ביה כולי האי והבן וערש״י שבת ק׳ ב׳ ד״ה מקום ארבע מחיצות קטנות מלת מקום ארבע היל״ל עושה מחיצה גבוה י״ט לטלטל מכרמלית כו׳ לכן פירש דקל הקילו בספינה יותר מביתו ומחיצות קטנות שאין י״ט די והתוס׳ ד״ה עושה בשם ר״ת ור״י פירשו עושה מקום דע״ד אזיז כ״ש ואה״נ דממילא מחיצות י״ט בעינן כ״ה לפי׳ מהרש״ל ז״ל שם ואמנם ראיתי בחה״ר למדתי פי׳ אחר והוא לרש״י עושה מקום ד׳ חלל ד׳ ע״ד ומוקף מחיצות קטנות היינו י״ט וקולא דאמרינן גוד אחית במים ולא הקילו בספינה יותר ולר״ת ור״י הוקשה להם דהיל״ל עושה מחיצה גבוה י״ט ולא לומר עושה מקום ד׳ ואי שיהא רוחב הזיז דע״ד היל״ל כן עושה זיז דע״ד ומה מקום לכן פירש ר״ת ז״ל עושה מקום רקק דע״ד בזיז וממילא צריך בזיז ד׳ אמות י״ט מכל צד כחנניא בעירובין שם ואי לאו דמסתפינא הייתי מגיה בתוס׳ עושה מקום שיהא (נק״ב) הזיז ארבע טפחים שיהיו כוף המחיצות י״ט כו׳ יע״ש: