פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב שמט:א

ואפי׳ עט״ז. אדונינו ז״ל תיקן בכאן הרבה המעיין בב״י מביא דברי רי״ו בח״ו דאפי׳ בכרמלית אסור לכתחלה פחות מד״א באין צורך מדכתב כ״מ שאז״ל פחות מד״א צריך (לישב הא עמד כמהלך (במ״א ו׳ וברס״ו אות ט׳ ואי״ה שם יבואר) וכן כרמלית חייב מדרבנן בא לומר דשם ג״כ דהתירו מדוחק פחות מד״א צריך לישב ועיקר כוונתו דמדוחק דוקא כ״כ הכל בו היינו דבכרמלית ג״כ פחות מד״א מדוחק לא לכתחלה ממה שפירש״י ז״ל שבת מ״ב א׳ ד״ה קוץ ברה״ר מסלק לצידי רה״ר דאיסור דרבנן הוא וצידי רה״ר כרמלית כבסי׳ שס״א ושע״ד ס״ב עירובין צ״ד א׳ א״כ כשבא לצידי רה״ר שם אף באין רבים שכיחי יכול להוליך פחות מד״א ש״מ דגם שם אסור באין רבים והוי לכתחלה והתוס׳ בעירובין צ״ד א׳ ד״ה ואמאי כתבו ביה״ש גזרו פחות מד״א אלמא שבות חמור הוא ה״ה כרמלית י״ל כן דהוי גזירה קרובה וע״כ כתב הט״ז ז״ל דביה״ש וכרמלית י״ל להתיר כי כן משמע מתוס׳ שם מניח עירובו ברה״ר הא כרמלית אין ה״נ דלא בעי לאמטויי להתם לרבי דביה״ש וכרמלית ל״ג במקום מצוה ולפ״ז יצא לנו דין חדש כאמור וזה טעות דמסיק גזירה י״ט אחר שבת. ולי העני קשה מרש״י אין הכרע דצידי רה״ר אסור טילטול מוקצה דקוץ לא חזי בשבת ולדידיה ה״ה ביה״ש שרי לרבי ואה״נ לרש״י בכרמלית א״צ לאמטויי לעירובו לשם דביה״ש בעי מוליך פחות מד״א ואף י״ט אחר שבת כרמלית שרי כה״ג. וכרמלית דשרי טובא היינו במקום נזק רבים. ועיין ע״ש כתב דמשמע מהמחבר כרמלית וביה״ש אסור פחות מד״א. ובס״ג היתר אף שכ״א הולך פחות מד״א (דל״ת עומד במקומו מושיט לחבירו סמוך אצלו) כפירש״י עירובין צ״ה ב׳ במשנה שכ״א מטלטל פחות מד״א ול״ג לרשות כ״א שאדם א׳ מוליך כמה אמות כ״פ פחות פחות מד״א גזרו אף בכרמלית דגזירה קרובה כה״ג ובא בדרך משמע אף בכרמלית אם יש עמו עכו״ם אסור פחות פחות מד״א עב״י ומ״ש על רש״ל עיין א״ר. ומ״ש הרמ״א עסי׳ ש״א סמ״ב בתפילין קשה מה איריא נותנן לחבירו הא בדבר רשות נמי שרי כה״ג אף הולך כאמור ומאי איריא תפילין ועב״י ועסי׳ של״א במ״א וש״א סמ״א ובנהר שלום שם וכאן לענין חי נושא א״ע. ומ״מ כפות לא:

ודע דדברי המחבר בס״א וס״ב צ״ע. עיין בטור ובר״מ פי״ב הט״ו והנה בסי׳ שצ״ו מבואר היוצא חוץ לתחום שיש לו ד״א להלך ולטלטל יע״ש וכאן כתב הט״ז דיני טלטול ברה״ר בד״א אף שלא מדוחק לאפוקי מדעת הר״א ז״ל שם שלא התירו פחות ד״א כ״א מדוחק והרבה אמות פחות פחות איסור מדרבנן יש אא״כ במקומות שהתירו ובטלטול זה היינו לטלטל במרובע הזה לא שיעבור כל ד״א בב״א שזה אין משערין כ״א באמה בינונית לכ״א שוה מ״ה מעביר וזורק הלכתא גמירי. ובס״ב ארבע אמות שאסרו הוא ל״ד דזה קאי על המעביר בב״א. ומ״ש בר״מ ז״ל ומפי הקבלה שבו איש תחתיו הוא אסמכתא מד״ס דתחומין הוא מדרבנן גם טלטול ד״א במרובע הוי ולא יותר אפילו פחות מד״א הכל מדרבנן דמ״ה מותר להלך יותר מד״א אמה הרבה וגם מותר לעמוד במקום א׳ ולהושיט ידיו או בעץ ארוך הרבה ולטלטל שם פחות מד״א ומדרבנן הוא דאסור חוץ לד״א לטלטל שם משהו ואעפ״כ כתב לשון ומפי הקבלה וצ״ע:

הא דלא יעמוד אדם ברה״י ויטלטל ברה״ר חפצים הצריכים הא אין צריכים שרי כבסי׳ ש״ו לדעת הר״ן ז״ל היינו מדוחק ואי״ה שם יבואר עוד וכאן אין להאריך: