פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב שלו:א

אין עט״ז עירובין ק׳ א״ב. והב״ח ופרישה כתבו דהרי״ף מחלק בלח אסור שמא יעלה ויתלוש פירות במתכוין (או עליו ואף באילן סרק א״נ ל״פ) ויבש שרי דא״נ נתרי קינסא בלח נמי דבר שאין מתכוין הוא והרא״ש אוסר ביבש נתרי קינסא דמינכר טפי כמ״ש התוס׳ שם. והט״ז כתב דמלשון הרא״ש דהרי״ף לא מפליג בין אילן לעשבים משמע אף לח שרי באילן כמו עשבים לחים דשרי דאל״כ היה לומר דהרי״ף לא הביא אילן יבש לאסור בנתרי קינסא אטו לח דכר״ש קיי״ל ובלח גופא שרי כה״ג ומ״ש הט״ז דאל״כ הוי ליה הרי״ף כרא״ש אע״ג דלרא״ש יבש אסור ולרי״ף שרי י״ל דה״פ מנא ליה לרא״ש ז״ל זה ואי דהשמיט הרי״ף יבש הא השמיט ג״כ בימות הגשמים עכ״פ ליתסר לרי״ף מפני מ״ע הרואה אומר משתמש בלח אלא השמיטו ה״נ השמיט הא דנתרי קינסא אלא ע״כ דהרא״ש סובר לרי״ף בין לח ויבש הכל שרי ועא״ר אות א׳ ולמ״ש א״ש. ולהמחבר אף בימות החמה ולית בו ענפים נמי אסור דרב בקעה מצא יע״ש בב״י וע׳ לבוש וא״ר בזה: