פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב שלה:ב

מצילין עט״ז הקשה על הר״ב דהביא י״א בסתם והרי מהרא״י ז״ל גופא לבה״ת אסרה ובשל״ד הביא ב׳ י״א ולא הכריע משמע לכאורה כי״א שהביא באחרונה לאסור והשמיט הר״ב דלחצר שלא להתיר דזה מסתבר יותר כמ״ש הט״ז שם אות ח׳ יע״ש. ועיין ב״י ופרישה וראה איך שמאור עינינו הט״ז ז״ל תי׳ זה כמ״ש באות א׳ דהר״ב פירש שמא יתקן בנשברה חבית למטה בארץ מצילין ממנה א״כ קושיית הטור בשל״ד גם כאן שייך דבלא דברי הר״ב ז״ל הייתי אומר במ״ש הפרישה כיבוי שפיר קשה דחשש מכבה אף בית חבירו משא״כ חשש רה״ר אבל לר״ב קשה ועב״י במ״ש וגם הרמב״ן חולק כיון למ״ש הפרישה בראש גגו דליכא כ״א חשש רה״ר והבן זה ועא״ר אות ג׳:

כתב הע״ש אות ג׳ יין שהובא חוץ לתחום דאסור אם נשברה אסור ליתן כלי תחתיו דמבטל כלי מהיכנו. ואף הבא חוץ לתחום מותר בטילטול כבסי׳ שכ״ה ס״ח אפילו י״ב מיל מ״מ י״ל ביטול כלי מהיכנו יש בו טעמים רבים א׳ בנין שקובע לו מקום ב׳ כשובר כלי דא״א להשתמש בו עוד ה״נ מבטל לפי שעה מהיכנו דא״א להשתמש בו משקה היתר דיש בו יין אסור עסי׳ רפ״ו במ״א אות י״ד וסי׳ ש״י סעיף ו׳ מזה ובמ״ש בפריי שס ובחידושינו שבת מ״ג ומ״ד הארכנו ועתו״ש בזה. די״ל בהפסד מועט אסור כה״ג: