פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב לג:ו

מה עט״ז. הנה כלל כוונתו כי הלבוש הביא ג׳ דיעות א׳ דעת הרא״ש דמה שחוץ לקשר בש״ר וחוץ שמקיף הזרוע בקיבורת בש״י משם ואילך אין קשר פוסל. דיעה ב׳ בס׳ התרומה דבש״ר וש״י תוך השיעורין עד הטיבור ועד אצבע אמצעי קשירה ותפירה פוסל (וכפירוש שני ברש״י תמה שלימה הלכך אפי׳ חוץ לקשר פוסל ורא״ש כפי׳ א׳ של רש״י ב׳ קשירות אסור אבל חוץ לקשר שרי) ודיעה שלישית ר״ת דאפי׳ תוך הקשר תפירה שרי כר״ת והמחבר הביא ב׳ דיעות דיעה א׳ ר״ת ודיעה שנייה דלא כמאן שמחלק בין ש״ר חוץ לקשר שרי קשירה ובש״י עד אצבע אמצעי בפשוט פוסל תפירה דלא כמאן. והנה המעיין בב״י יראה שזהו סברת עצמו להלכה כי סובר להשוות דעת רא״ש עם ספר התרומה כי הרא״ש ביאר דבריו בש״ר חוץ לקשר אין פוסל קשירה ובשל יד י״ל דסובר כס׳ התרומה דעד אצבע אמצעי פוסל תפירה והטעם מבואר המעיין בתה״ד סי׳ מ״ז או דמדרבנן צריך לכרוך על אצבעו ולקשור שם ולהדקו א״כ מדרבנן עד שיעור זה צריך קשירה תמה (עיין ד״מ ג׳ טעם אחר לחלק יע״ש) דלא כתה״ד שם שכתב דמסה״ת מבואר דבשל ראש נמי חוץ לקשר אסור לקשור ולתפור כי י״ל דסה״ת רק בש״י קאי וז״ש הב״י ולפ״ז אפשר דה״ה בש״ר דלא כתה״ד שהחליט הדבר ומש״ה פסק בש״ע כן דרך פשרה ולהשוות הרא״ש עם סה״ת עדיף טפי והביא רק דיעה זו וגם דעת ר״ת המתיר תוך הקשר בתפירה ומיהו העיקר כי״א בתרא (כי כן דרכו י״א וי״א דיעה בתרייתא רובא דרובא עיקר) רק באין לו אחרים הסומך על ר״ת לא הפסיד:

ועדיין קשיא לן איך כתב המחבר בשעת הדחק יש לסמוך על המתירין הוא ר״ת דמשמע ר״ת מיקל ביותר והא בחד צד מחמיר הוא כפי מ״ש בהגמ״י לר״ת מועיל לתפירה לגאו לתוך המעברתא ולכאורה ע״כ ר״ת הכין ס״ל מדפירש חזי מה עמא דבר להקל ומנא ליה בלא ראיה וע״כ ראיה שלו מפ״ק דמגילה אפסק גידא דרצוע״ה שרי ליה ומה ראיה דלמא חוץ לקשר ש״מ דסובר דוקא למיעל לתפירה לגאו למעברתא ולא יצויר זה חוץ לקשר לר״ת וכמ״ש התה״ד שם וקשה להקל לפי׳ הגמ״י דא״א למיעל התפירה חוץ לקשר לתוך המעברתא וא״כ יש לו הוכחה דתוך הקשר שרי לחפור הרי עכ״פ לר״ת חומרא בחדא מלתא דחוץ לקשר אסור לתפור וכ״ש לקשור ואיך כתב המחבר על המתירין גם איך נתפוס קולות שניהם ועל הלבוש דכתב יש מתירין אף תוך הקשר משמע כ״ש חוץ לקשר ולזה נאמר דלר״ת לעולם חוץ לקשר שרי כרא״ש וראיה מירושלמי דע״כ תוך הקשר היה דחוץ לקשר אמאי תנינות שלא מן אולפן יע״ש. ומה שהגיה בתה״ד אין לי להאריך בכאן ואי״ה יבואר במקום אחר בעזה״י. עמ״א ח׳ דהתה״ד גופא רק בשל יד כתב כן: