פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב שכח:ז

חולה עט״ז ביצה כ״ב אמימר שרי כו׳ ע׳ בר״ן פרק שמנה שרצים גבי עין שמרדה מותר לכחול בשבת הביא ראיה להיתר בסכנת אבר שבות ע״י ישראל מדאמר עין שמרדה מותר לכחול סבור מינה דשחיקי מאתמול אמר אפילו לשחוק היום דסכנת כל הגוף הוא הרי לס״ד דאין רק סכנת אבר שרי שבות אפילו נסמך למלאכה ד״ת שחיקת סמנין שרי ע״י ישראל ובאין סכנת אבר ל״ש רק ע״י עכו״ם מביצה כו׳ ולסברא הרביעית הנזכרת בש״ע לחלק ביש סמך מלאכה ד״ת אסור אפילו בסכנת אבר תקשה מעין שמרדה לס״ד וכמ״ש הב״ח. נמצא לדיעה א׳ קשה מאמימר ולדיעה ד׳ קשה מעין שמרדה לס״ד ולדיעה ב׳ וג׳ א״ש אלא דפסק כרמב״ן בעל דיעה שלישית להקל ע״י שינוי עכ״פ ול״ק מאמימר כו׳ וכמו מורסן בשכ״ד דלאו בר גיבול דרבנן מותר ע״י שינוי כן ה״נ כל איסור דרבנן עכ״פ לאיזה צורך מה מותר ע״י שינוי ועכ״פ בחולי שאין סכנה להתיר כה״ג. גם דברי הר״מ ז״ל פ״ב ה״י אין סותר לזה ועט״ז ומ״א י״ב י״ד ושם אבאר אי״ה ועא״ר אות טו״ז יע״ש. והוי יודע אני מסופק בחולה בסכנת אבר א׳ אם מותר לו לאכול איסור דרבנן די״ל דקיל מחולי כל הגוף באין סכנת אבר דאסור לאכול איסור דרבנן כבסי׳ קנ״ה בי״ד משא״כ סכנת אבר ומסתברא דשרי לאכול איסור דרבנן ביש סכנת אבר ואני מסופק בסכנת אבר אם מותר לרפאות באיסור תורה דרך אכילה והנאה. ואם אונסים אותו בסכנת אבר לחתוך אם לא יעשה איסור תורה מבואר בש״ך י״ד סי׳ קנ״ז אות ג׳ מצדד לקולא יע״ש וי״ל זה בשאר ל״ת הא שבת דחמיר לא ומינה בשאר ל״ת בחולה סכנת אבר י״ל דמותר לרפאות באיסור תורה ושאני שבת דחמיר ואני העני מצאתי תשובה אחת ברדב״ז חלק שלישי הנדפס מחדש בפיורדא התקמ״א יש ממנה ללמוד כמה חידושי דינים אעתיקה פה וזו תוארה בסי׳ תרכ״ה:

שאלה שלטון אמר לא׳ הנח לקצץ לך אבר א׳ שאינך מת בו או אמית ישראל חברך שי״ל ק״ו אם סכנת אבר א׳ אין דוחה שבת (באיסור תורה) ושבת נדחית מפני פ״נ א״ד דסכנת אבר א׳ נדחה מפני פ״נ והשיב דאין עונשין מ״ה ועוד בשבת משמיא הוא אבל שיביא הוא אונס א״א מפני פ״נ לא שמענו וגם לפעמים יש סכנת נפש בא״א שיוציא רוב דם (או פחד) וספק דידיה ודאי עדיף מודאי דחבריה עכ״ל בקוצר ע׳ יבמות ז׳ התם אין עונש מה לי יומת בשבת או אח״כ. ומ״מ היינו באומר אקוץ לך או אני אמית חברך אבל באומר אתה תמית חברך וא״ל אקוץ לך אבר א׳ ל״מ דמחוייב ליהרג ואל יעבור אלא שי״ל שחייב מיתה כה״ג והוי רוצח בזדון ומיהו באומרים לו הנח לזרוק אותך כה״ג צ״ע. ובמפתחות שם נרשם אקוץ לך אבר ואם לאו תמית חבירך נראה שראוי להיות אמית באלף כאשר בפנים. ומשם יש ללמוד דאם רוצים לחתכו אבר אם יעבור על ל״ת שיש להקל ואף בחילול שבת כה״ג מטעם ספק נפשות שיצא רוב דם או פחד ודוקא בקום ועשה בחולה סכנת אבר אין מתירין איסור תורה לא כה״ג מכ״ש במלאכה שאצ״ל אונס רחמנא שריא ומכ״ש בשאר ל״ת וכדאמרן. וק״ו להיפוך אם סכנת אבר דוחה פ״נ דחבריה כה״ג כ״ש שידחה שבת כה״ג ועכו״ם שרצה לחתוך אוזן אם לא ישתה סתם יינם יש להקל אבל יין נסך ודאי הוי בכלל עכו״ם כבסי׳ קנ״ד בי״ד ש״ך אות י״ד: