פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב שכג:ג

והיינו עט״ז ביארתיו באות הקדום ובע״ש כתב דהר״ב יודה לזה שאסור להזכיר מזה בפירוש רק הא שרי שיאמר מלא כלי זה עשרה פעמים וכדומה הא להיות סוכם אסור לומר כך כלים נתת לי תן עוד כך ויהיו כך וכך:

הא דכתב המחבר בסג״ד מותר לומר לחבירו תן לי ביצים במנין ומותר לחנוני כו׳ פי׳ הע״ש ברישא אשמעינן אף דהלוקח אין מזכיר מנין כמה רק אומר תן לי ומנה אפ״ה שרי ובסיפא קמ״ל אף הלוקח אומר כן שרי וקצת קשה דסיפא פשיטא דשרי ובלבוש משמע דקמ״ל ל״מ חבירו די״ל שאלה הדרא בעיניה או חליפיו וחנוני מקח וממכר אפ״ה שרי:

גרסינן בירושלמי פ׳ א״צ ה״ט תנא אומר לחבירו תן לי כלה של תבלין שכן בע״ה דרכו כו׳ ועב״י וש״ע תק״ד בכלי נחתום ובירושלמי מפורש אף בע״ה שלא יקדיח תבשילו מותר למדוד בי״ט תבלין וכל שכן שמותר לומר תן לי כלה מדה כו׳ אבל בשבת י״ל דאסור למדוד ולומר תן לי מדה תבלין שבי״ט הותר אוכל נפש לא בשבת וכדאמרן: