פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב שכ:ב

והוי יודע דקיי״ל אין חייב אלא על זיתים וענבים מספקא לי בוסר מהו ולרש״י קמ״ה א׳ דלאו אורחייהו י״ל בוסר נמי לאו אורחייהו ולטעם דהר״ן למ״ש במ״א בפתיחה דשאר מינים לאו משקה הוי י״ל מי בוסר נמי לאו משקה הוא עסי׳ ר״ב ס״ב פה״א ולטעם דידי דבעי׳ תלוש ועומד מי בוסר מבלע בליעי כו׳ ועס״ה לקמן במי בוסר ועמ״א רנ״ב אות י״ט בוסר יש חיוב חטאת יע״ש וצ״ע במי בוסר אם הוי מז׳ משקין להכשר זרעים ולטיבולו במשקה בסי׳ קנ״ח וע׳ בר״מ ה׳ ט״א פ״א ה״ה זיתים וענבים שלא הביאו שליש מי פירות הן יע״ש. ומלילות שריסקן בעודן בקשים יש בהן מפרק ד״ת האוכל מפסולת כמ״ש המ״א רכ״ב י״ט ובריסקן היטב לית מפרק משא״כ כשהוציא הגרעין הוי כשאר פירות ואי״ה יבואר עוד:

אבל עט״ז בשר הנבלע ממשקה מים ויין למימיהן אסור כבס״ז ואף למ״ד בס״א שאר פירות למימיהן שרי יש טעמים לזה עמ״א י״ג ובאות א׳ פירשתיו אבל למוצץ אפי׳ דרך יניקה דהיינו שאין משים האוכל בפיו ודרך יניקה שרי בענבים דמ״ש מבורר בשי״ט סי״ו אע״ג דיש הפרש בורר ביד לאלתר שרי ומפרק סוחט ביד ענבים לאלתר חייב חטאת היינו דשם אין דרך בורר בכך משא״כ במשמרת ונפה שם חייב לאלתר אפ״ה כל מה שמגיע בפה בשעת אכילה לאו מלאכה הוא ועתו״ש ולמ״ש