פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב לב:כ

היו כתובים שלא כסדרן עט״ז ויש מי שאומר אין חולק אדלעיל ששם ב׳ זייני״ן בלא חוטרא וכאן בחוטריה ויש מי שאומר שלא כתבו כן רוב הפוסקים כותב בשם יש מי שאומר אע״פ שאין חולק כדרכו הטוב תמיד ובסימן ל״ו ס״ב אם אין נוגעין פסולים היינו כל זמן שלא תיקן אבל תיקן מהני כל זמן שתינוק קורא כך ויראה דוקא שאין פרידתן ניכר להדיא הא פירוד רב שנשתנה האות לא מהני תינוק ודומה לב׳ זייני״ן וחטוטרת אף על גב דתינוק קורא חי״ת אם ניכר פרידתן להדיא אין מהני תינוק והוי כותב שלא כסדרן נ״ל. וקוצו של יו״ד יכול לתקן אח״כ כמ״א אות ל״ו עט״ז ל״ו:

מעשה שכתוב בתפילין השמרו השמרו ב״פ ומחק וי״ו א׳ והשמר ב׳ ומשך הרי״ש עד וי״ו שנייה והכשרתי עמ״א ל״ג ואפי׳ היה תיבה שנייה תיבה אחרת שאין מענין תפילין כלל ובה וא״ו לסוף וגרר כנ״ל נמי כשר דמה בכך ואף דנפסל תחלה שוא״ו מרוחק הרבה לאבותיך נמי כ״ז שלא תיקן ומשוך הבי״ת נראה כב׳ תיבות. והכלל כל שאין כותב מחדש צורת האות אע״פ דנפסלו מהני משיכה אחר כך:

והוי יודע אם נגע פני האל״ף ביותר אין תקנה למשוך ולהעבות את היו״ד כמ״ש א״ח אות ל״ג (באל״ף של שם בס״ת עמ״ש במ״א אות כ״ח) דמ״מ שלא כסדרן הוי ול״ד ליודי השיני״ן שאין פרידתן ניכר להדיא וכאן כ״ע ידעי שאין זה צורת אל״ף וכל דבעי כתיבה לתקן צורת האות שלא כסדרן הוי. והנה הציון ראוי להיות בסעיף כ״ה יותר מכאן וט״ס אינו כי הציון באות כ״א קאי אסעיף כ״ג כמבואר. ע׳ אות כ״א: