פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב לב:יח

בין עט״ז לכאורה אם נמצא נו״ן דיבוק בסוף דלהרשב״א בפירוש הירושלמי למטה כשר בלא גרירה כדר״ז אף לדידן דצריך גרירה כדאי הוא הרשב״א לסמוך עליו שלא להוציא אחרת משא״כ דיבוק למעלה להרשב״א פסול ולא מהני גרירה דפוסק כירושלמי. ואם כן אמאן נסמוך ואי״ה בסימן קמ״ג יבואר בזה. והוי יודע שהמחבר בדיבוק אות לאות כתב בין קודם שנגמרה או אח״כ אבל בנפלה טיפת דיו בסי״ז לא כתב קודם שנגמרה דקודם שנגמרה פעמים דכשר עמ״ש במ״א אות כ״ג:

והוי יודע אותיות השם נגמרו ודבוקן למטה רשאי לגרור דאין אימר דמדסמכינן ארשב״א לקולא כ״ש לחומרא ודלמא א״צ גרירה ומוחק בחנם (דהרי״א בי״ד שם לא התיר אלא מטעם דפסול הוא) זה שיבוש דאם אסור לגרור אין ראוי לבילה ופסול הוא ושפיר מפריד ול״ד לאיסור שבת שבעבור הזמן ראוי לבילה: