פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב שיט:ה

אין שורין עט״ז עמ״א ט׳ דתרוייהו אסורין שורה להציף הפסולת או להסיר ע״י שרייה הפסולת ממנו היינו קליפתן ומ״ש בש״ע דהוי כבורר כ״ה בטור ולשון רש״י דהוי ליה בורר ואפשר חיוב חטאת ליכא דכלאחר יד הוא ועיין לבוש בנפה מותר ליתן ולא חיישינן שמא יברור דאין דרך לברור כרשינן בנפת והוי גזירה לגזירה ומשמע דבר דדרכו בכך אסור ליתן בנפה וצ״ע. ואני העני שואל שאלה קטנה והיא אם הא דבורר ביד לאכול לאלתר שרי כבס״א (שאין דרך בוררים בכך כפירש״י שבת ע״ד וכן מחתך ירק בסי׳ שכ״א סי״ב) אם דוקא לאדם או אף לבהמה שרי כה״ג. ואם שולה במים שיציף המאכל והעפר למטה אם יציף הפסולת למעלה רוצה לאכול מיד האוכל אם שרי כמו בס״א והנה שאלה א׳ י״ל ממ״ש המ״א שכ״א ט״ו מחתך לתרנגולים שרי ר״ן ולא למדה אלא מבורר ש״מ בורר לבהמה לאכלה מיד שרי. ושאלה שנייה י״ל דכיון דנברר בפ״א הפסולת ואוכל בשוה כבורר פסולת מתוך אוכל דמי ואסור כבס״ד ואפשר חייב חטאת כפירש״י דהוי בורר ואי״ה בשכ״א סי״ב יבואר עוד: