פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב שיח:יח

של מרחץ עט״ז. חסר מלת אין וכצ״ל אין חילוק דין בין אביי לרבי אבא והביא תוס׳ שבת דף מ״ב א׳ ד״ה אבל ושם כתבו דאמבטי לרחיצה כ״ש מ״ה אין מבשל כלל רק הרואה סבור כ״ר הוא ומש״ה אסור צונן לחם שבו ומשמע דיעבד שרי דלא מתבשל אבל בטור כתב ומחממין הרבה ומתבשלין וצ״ע כי בי״ד סתמו כל הפוסקים כ״ש אף אין מפליט ומבליע כ״ש שאין מבשל ולא חלקו בין הוחם רב או מעט וכ״ה הלכה רווחת משמע כאן לכתחלה אסור דהרואה כו׳ כתוס׳. ומ״ש מחלוקת בין הטור והרמב״ם אפשר דהטור סובר לשיטתיה דכ״ש לרחיצה מבשל א״כ א״נ שוין המה ממש כ״ר לשתייה עם כ״ש לרחיצה צונן לחם אסור וחם לצונן מרובים שרי כמ״ש המ״א אות ל״ה אבל הר״מ סובר כתוס׳ דאמבטי כ״ש רק מדרבנן הרואה א״כ ודאי יש חילוק בין כ״ר דחם לצונן אין היתר כ״א מים צונן מרובים הרבה שאין כ״א להפשיר שרי כמו מיחם שפינה. ובין אמבטי כ״ש לרחיצה חמץ לצונן אע״פ שאין מרובים כ״כ שרי דליכא גזירה כולי האי. ולומר עירוי שלא נפסק קילוח ספק הוי ולהר״מ ספק מ״ה שריא והוי גזירה לגזירה כבר דאינו סברא זו במקום אחר. ומ״ש הט״ז כתב תתאה גבר דהלכה כן קשה דמ״מ עירוי שלא נפסק הקילוח מבשל כ״ק לחומרא ואיך התיר אף בכ״ר לדעתו אף כ״ש. ועמ״א אות ל״ה ושם ביארנו זה:

עיין מ״מ פכ״ב ה״ה במ״ש ואמבטי זה כלי הוא י״ל מ״ש רש״י מ״ם אמבטי בריכה עשויה בקרקע ובחמי טבריא איירי משא״כ אמבטי שלנו הוחם מחמי אור ע״כ אמבטי זה כלי הוא לא בקרקע דאל״כ כ״ש הוא והמ״מ מפרש אמבטי כלי ראשון דוקא אבל ממ״ש והגאונים פירשוהו וממ״ש הר״מ ז״ל כמבשל בכף הדמיון יורה ע״ז כ״ש ובחידושינו הארכנו ועיין לבוש שמים שבו מתבשלין כטור ומ״ש דתתאה גבר ועוד דמים רבים עיקר הוא דמים רבים ועמ״א ל״ה דגם הטור דוקא במים רבים: