פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב שיז:ד

ודוקא עט״ז וכ״כ המ״א אות ט׳ והוא ברא״ש ותוס׳ שבת מ״ח א׳ ד״ה הא. ועיין עולת שבת כי הנה להר״מ ז״ל בקשר הדיוט וקיימא פטור אבל אסור י״ל שפיר ביש טורח קרוב הדבר שיקשור בראשו קשר א׳ (עמ״א ח׳) וגזור אף בדרבנן כל שהגזירה קרובה משא״כ כשאין טורח לא גזור והר״מ לשיטתיה בהא דלא יחזור אודייא לחדתא שמא יתפור עסי׳ שמ״ב במ״א אות י״ד יע״ש לא משום מתקן מנא ומש״ה הגיה הר״ב שפיר לשיטת המחבר בס״א ליכא למגזר שמא יקשור דהוי גזירה לגזירה אם לא שיש טורח להחזירו אז אסור דקרוב הדבר שיקשור שלא יטרח עוד והר״ב בס״א לא החליט לומר דהלכה כטור בקשר של קיימא דחייב ואי״ה במ״א יבואר עוד: