פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב שטו:יא

ע״פ חבית עט״ז שבת קל״ט ב׳ ואפלגא דכובא שרי אף שיש טפח דכל שמגולה מקצת לא מהני מידי דיפול בה. ומ״ש מכובע מס״ב היל״ל ועיין מ״א אות ז׳ ועא״ר. וברייט״ל עסי׳ ש״א סעיף מ״ם וכאן ח׳ וקאפלי״ש שנראה השפה לצל אם מהודק כעין גג ויש טפח אסור דמתכוין לצל שעשוי לכך ואפילו אומר שאין מתכוין כ״א ללבוש מ״מ יש בו מ״ע שאומרים לצל הוא מכוין. ולענין שקאטלין וכדומה דעתו ז״ל כל שמיוחד לכך שרי ואפילו רחב הרבה שרי ועמ״א אות ז׳ וכ״ז שמטלטל ממקום למקום דעושה המחיצה והאהל ביחד אבל לא כשעומד במקום אחד:

מחיצה עראי להתיר הוי רק מדרבנן לא מ״ה אבל מחיצה קבוע כתבנו באות ח׳ דהוי מ״ה:

יש בסוכות מעוטפים ברייט״ל שלא יפול תולעים מסכך לקערה י״ל זה רק לאהל אסור עיין אות ח׳ פפד״א ג׳ ב׳ אב התקמ״א: