פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב שיא:ג

אבל עט״ז בב״י שם משמע דאיכא איסורא ד״ת בככר ומתחייב על הוצאת הככר וכמ״ש המ״א אות י״א אלא דקשה לר״ש גם הוצאת הככר משא״צ לגופה הוא דלא ניחא ליה בכך וניחא ליה שיהיה חי לכן פירש בטור מלת טפל חיבור בתינוק חיבורי האדם משא״כ בככר וצ״ע דככר רק משום טלטול מוקצה ומהני כמו באותו רשות בב״י משמע שיתחייב על הככר דהוצאת המת לא ניחא ליה כלל הוי משאצ״ל משא״כ הככר צורך בו שע״י כו׳ ועדיין צ״ע. עמ״ש א״ה באות שאח״ז: