פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב שי:ד

אבל עט״ז בב״י כתב דפשוט הוא והיינו ממ״ש בס״א פצעילי תמרה מותרים ה״ה כאן ודוקא דחיין ולא חזי הא לא״ה שרי. הא דכתב המחבר בס״ד גרוגרות כו׳ וידעו אח״כ שביה״ש ראוי היה שרי בחידושינו ביצה כ״ו ב׳ כתבנו ממ״ש רש״י בשם שאלתות דוקא כה״ג דכ״ע של בעלים העלוהו לגג לייבש וכל שעה עומד ומצפה לכך כל שיבש ביה״ש ולא ידעו שרי הא איסור שנפל להיתר לח ולא היה ששים ונתיסף אח״כ קודם שבת ע״י חש״ו ובלח לא שייך נ״נ בה״מ או נתוסף כנגד כל היתר ולא ידעו בעלים י״ל הואיל ול״ש עומד ומצפה אסור ובלבוש כתב מוקצה בטעות לא הוי מוקצה משמע אף כה״ג וצ״ע. וע׳ תצ״ח ט״ז ט׳ ומ״א ח״י ופריי לי״ד צ״ט בשפתי דעת יו״ד ושבת י״ל דמותר כבשי״ח ס״א בהמה כחולה שנחלה בשבת דלא דחייה בידים ובאנו למחלוקת מ״א שם וט״ז אות ב״ד ועדיין צ״ע ואי״ה בשי״ח ותצ״ח יבואר עוד: