פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב שח:י

אפילו עט״ז הכיסוי אין מחובר לא בטיט ולא בכלי בציר שהפרש יש בין דלתות הכלים ובין כיסוי הכלים שמונחים רק כך ומשו״ה כי יש בית אחיזה מוכח דלמשקל ולאהדורי קאי ולא מיחזי כבונה אבל אין בית אחיזה מיחזי כבונה ולא בונה ממש כיון דאין בציר כ״א מונח כך ול״ד לס״ט דהתם בציר תחוב אפילו בית אחיזה לא מהני דבונה וסותר ממש הוא כלי המחובר לקרקע הוי כקרקע וערש״י ור״ן שבת קכ״ו ב׳ כבונה לא בונה ממש עתו״ש ולא הבינותי דבריו. ומשמע דוקא ליטול הכיסוי מבור ודות אסור באין בית אחיזה דהוי כסותר ובונה הא אם מונחים במקום אחר שרי לטלטל אף באין בית אחיזה דלא מוקצין הם. ומ״ש המחבר והוא שתקנם והכינם לכך הוא פי׳ תורת כלי כתוספות עב״י וממילא דלתות הכלים בס״ח ודאי תורת כלי עליהן מאחר שיש להם ציר כו׳. ואי קשיא כיון דכלי המחובר לקרקע כקרקע ויש בו בנין מ״ה א״כ כסוי תנורא המחובר לקרקע באין בית אחיזה אמאי הא מיחזי כבונה י״ל דכל מגולה לא מיחזי כבונה רק כיסוי הוא באין תחוב בציר משא״כ חבית הקבורה כולו בקרקע גזור באין בית אחיזה אטוי כיסוי בור ודות וחדא גזירה היא. וע׳ לבוש ולשונו צ״ע קצת ובמ״ש בור ודות כולם בקרקע טמון דמשמע דות למעלה קצת מקרקע ומ״מ בנין מחובר הוא מה שאין כן תנור כלי ממש וחברינהו אז במקצת גלוי ל״ג והבן ואין להאריך ואי״ה במ״א אבאר עוד: