פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב שד:ב

ובשל עט״ז והנה עבד ערל שלא מל וטבל לדיעה א׳ דאסור מ״ה לעשות מלאכת רבו א״כ י״ל דאסור בחותם של מתכת דאי מפסיק מייתי לרביה וע״ד רבו הוא עושה ואסור וכמ״ש הלבוש בהדיא אבל בשל טיט בכסותו דיקפל דמרתת מרבו ולא ניחא ליה לרבו בכך שרי בעבד ערל. ולפ״ז נהפוך הוא בחותם דמתכת בעביד רביה אסור בכסותו וצוארו דרבו מקפיד על השברים ומייתי לרביה ע״ד רבו ועביד לנפשיה שרי בכל ענין דלעצמו רשאי לעשות מלאכה ובעבד שמל וטבל בעביד לנפשיה אסור בכל ענין בין טיט ומתכת כדברירנא. ואי״ה במ״א אבאר עוד: