פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב רצז:א

א״צ עט״ז עב״י הרא״ש ז״ל ברכות נ״ג ב׳ למדה מק״ו אם נר אין מחזירין כבסי׳ רצ״ח ס״א כ״ש בשמים. ומה שמברך על הבשמים א״ש דנהנה משא״כ אור לכאורה לא עדיף ממנהנא דערבה מנהגא ואיך מברך עליו אף שי״ל שמחזיר קצת אחריה וי״ל דאין אומר וצונו שפיר התקינו לברך רצונו ל״ש לא תסור במנהגא ואי״ה בפתיחה כוללת במעלה ומדרגה השמינית אבאר עוד. עב״ח בשם תוס׳ ביצה ל״ג ב׳ ד״ה כי הוינא דבמ״ש נפש יתירה ובי״ט ליכא נפש יתירא ומ״ש לי״ט מתענג במאכלים ולפ״ז מי שמתענה בשבת מחצי יום וחצי לילה כבסי׳ רפ״ח י״ל דאומר בשמים במ״ש לי״ט עמ״א שם ד״ה וי״ל במ״ש לי״ט לא יתענה עד חצי לילה או דל״פ ובר״ה שחל שבת ויום א׳ למאן דנוהג להתענות הפסקה באפשר עסי׳ תקצ״ז י״ל ל״פ והב״ח כתב תרתי בעינן אור גיהנם שמסריח ונפש יתירה להשיב יע״ש. ור״ח בא׳ בשבת לכאורה גיהנם שובת ובישעיה ס״ו והיה מידי חודש ושבת (י״ט בכלל שבת) וראו משמע לכאורה כן דנייחין חייביא בר״ח אבל הפושעים לא נייחין הפושעים החמורים ולתוספות אתי שפיר ואין להאריך כי אין אתנו יודע עד מה בפרט בדברים נסתרים ואי״ה במגן אברהם יבואר עוד: