פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב רצה:ג

א״א סדר קדושה עט״ז דיש שייכות זה לזה יע״ש ועב״ח אומרים ואתה קדוש שחזרת רשעים לגיהנם וממתין עד שסיימו ישראל תפלתם וזה דכתיב ואתה קדוש יושב (מתעכב) תהלות ישראל שומע תפלת ישראל ועא״ר ברצ״ג וכאן בשם רוקח שס״ג צלמות ולא סדרים (איוב יו״ד כ״ב) הא כשיש סדר אין צלמות ומש״ה בכל יום אומרים סדר קדושה לשמור מגיהנם ובשבת בשחרית מפני הטורח אמרו במנחה ובמ״ש אומרים סדר קדושה להגן עליהם:

בשבת חה״מ ודאי א״א ויהי נועם דליכא ששת ימי המעשה וכ״ש חה״מ גופא אסור במלאכה וכל שא״א ויהי נועם א״א ואתה קדוש ועשכנ״ג ואזיל לשיטתיה אבל לדידן א״א אותו אבל ויתן לך אומרים תמיד בכל מ״ש לחול אף בחול המועד חוץ בט״ב עסי׳ תקנ״ט. אבל אבל אומר ויתן לך י״ל דשאני ט״ב דתקיף טובא ועיין במנהגים שלי. מה שנהגו שהגזברים נותנים נר לכ״א בביה״כ והולכים לבתיהם ומשתמשים בו צרכי חול עסי׳ קנ״ד במ״א אות ך׳ לב ב״ד מתנה עליהם ואם מ״ש י״ט אין מוליכין לביתו (כשהולך ברחוב) עסי׳ תקי״ד במ״א אות יו״ד יע״ש:

אומרים ויתן לך ואח״כ מבדילין עא״ר אות וי״ו ובמנהגים משמע דמבדילין קודם ויתן לך וכ״ה בכל בו והמנהג דמאחרין הבדלה ועסי׳ תרפ״א וסימן תרצ״ג בבאר הגולה דבמגילה קורין קודם ואח״כ מבדילין דמאחרין יום שבת ואי״ה שם יבואר בזה: