פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב רפה:ב

תרגום עט״ז מ״ש פ״א בס״ת ופעם שני עם החזן שיאמר פעם שנית בלחש מלה במלה עם החזן הקורא ועמ״א אות ח׳ ומ״ש דברים שבכתב לאו למימרא דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרם ע״פ דאם אומר בחומש מדויק שרי אלא דראוי לומר בס״ת כדינה ממש ועמ״א אות א׳:

הטעם שחייבו חז״ל שנים מקרא ואחד תרגום כנגד סיני ואהל מועד ומשנה תורה היה באר היטב וזה תרגום מט״מ תמיד א״ר ב׳ ועיין שכ״ג. בט״מ ויש להחמיר כפירש״י לכאורה לפירוש התוס׳ יש חומרא ג״כ שצריך לחזור אחר תרגום ירושל׳ בעטרות ודיבון ועב״ח ובש״ע השמיט זה רק ג״פ עברי וה״ה ראובן ושמעון וא״צ לכתוב דמובן הוא: סומא או אלם אם מחויב לשמוע מאחרים מצות התלוים בדבור עשו״ת הרדב״ז ח״ש סימן (תתסז) ומיהו מגילה י״ל חייב לשמוע פרסומי ניסא ונ״מ להדר אחר יו״ד מחוייבים וברכה לשמוע או מקרא מגילה ועיין הלכות מגילה תרפ״ט ס״ב: