פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב רפד:א

מפטירין עט״ז עיין לבוש וב״ח ואע״פ שתחלת התקנה היתה לקרוא הפטרה בלא קריאת ס״ת ובציבור בעשרה עכשיו שנתבטל הגזירה לא תקנו לברך על הפטרה כ״א בעשרה גדולים ואחר קריאת ס״ת כמ״ש רמ״א ומיהו כשקראו בס״ת פסולה (בלא ברכה) רשאין לקרות הפטרה אח״כ בברכות וכמ״ש הב״י עיין עט״ז. והטעם אפשר דעכשיו שנתבטלה הגזירה אם יקראו בהפטרה בברכות בלא קריאת ס״ת אין זה כבוד התורה דמה״ט תקנו שהמפטיר צריך לקרות בתורה קודם עיין מגילה כ״ג א׳. ועמ״א וי״ו אף בבית אחר אם א״א מותר לקרות שם הפטרה בברכות בעשרה. אם התחילו בי׳ ויצאו מקצתן גומר בברכות עסי׳ קמ״ז ועסי׳ קמ״ג וקכ״ח בא״ר אות א׳ יע״ש והיינו התחילו קריאה התורה בעשרה ויצאו מקצתן (עיין קמ״ג אי רוב נשארו בעינן) גומר קריאת ס״ת והפטרה אומר בלא ברכות ואם התחילו הפטרה ויצאו מקצתן גומר הפטרה בברכות:

ומ״ש הט״ז שאין מפסיקין לדידן אמת וצדק בלבוש משמע דמנהג אבותינו בידינו להפסיק שם מעט ע״כ כתב שאין מפסיקין לדידן: שם בלבוש למה נקרא הפטרה י״א מלשון יפטירו בשפה שקריאת ס״ת אף ללמוד אסור ובהפטרה שרי וצ״ע בסי׳ קמ״ו ס״ג אסור לספ״ר כמו בקריאת ס״ת משמע אף ללמוד אסור לספ״ר אף בד״ת: