פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב רעג:ד

שחייב עט״ז מ״ש כל קידוש צריך מלא לוגמיו אזיל לשיטתיה בק״צ אות ג׳ ובסי׳ תפ״ו א״כ ודאי קשה איך יצויר קידוש שלא במקום סעודה כיון דצריך לשתות מלא לוגמיו וחייב ברכה אחריו ועיין לבוש כאן ובק״צ וצ״ע קצת בזה. לכן כתב שצריך כוס אחר מלבד זה. ועמ״א אות ח׳ ואי״ה שם יבואר עוד:

כתב המרדכי בפ׳ שני דמגילה (הביאו הב״י מר״ן המשביר ז״ל כאן) גבי רבי יהודה אומר מי שלא ראה מאורות כו׳ דנשאל ה״ר טוביה מווינ״א איך סגי נהור פוטר בניו ובני ביתו מקידוש היום לר״י והשיב דמקדש בערב שבת מפלג המנחה אלמא אתי דרבנן כה״ג ומפיק ד״ת יע״ש וכמה הלכתא גברוותא איכא למשמע משם. א׳ תוספת שבת לפניו מהלכתא ומשביעית כבסי׳ רס״א ובא״ר שם ותר״ח דלמידין מתוספת שביעית ואי דאין למידין ק״ו מהלכה י״ל גילוי מילתא הוא דכל קודש צריכין לתוספת: ב׳ דבר הלמד מהלכה למשה מסיני אין מפיק לד״ת המפורש בקרא בהדיא ומה״ט י״א הלמ״מ ספיקו לקולא כמו דרבנן ואי״ה בפתיחה כוללת יבואר זה: ג׳ דבקידוש היום אתי דרבנן ומפיק ד״ת כמו בתוספת שבת הואיל ועיקר המצוה זכירה היא די בכך כנראה להמעיין שם במרדכי וא״כ ה״ה מי שהתפלל ערבית והזכיר שבת מוציא למי שלא התפלל ומיהו שם בלא״ה מטעם ערבית ועסי׳ רע״א מ״ש שם במ״א א׳. ועמ״א סימן ג״ן אות י״ו ומ״ש שם. ומיהו קטן י״ל דאין מוציא בקידוש למי שמחויב מ״ה ואי״ה יבואר במ״א אות זיי״ן וי״ד מזה. ולולי מר״ן המשביר הב״י ז״ל לא ראיתיו במרדכי כי הוא ז״ל הראה וגילה לנו כל הידוע: