פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב רעא:ד

בלא עט״ז מ״ש בסמוך יתבאר שהוא דעת הראב״ד באות ה׳ ואי״ה שם יבואר. ומ״ש לחלק בין תפלה בסימן קע״ח ס״ו דהתם טעימה עכ״פ מותר רק אכילה אסור משא״כ קידוש אף טעימה אסור וכמ״ש המ״א אות ט׳ ויו״ד ועל היין א״צ לברך דאין זה מעשה חדש דיין קודם לקידוש וכן בפת כשאין לו יין לא הוי הקידוש הפסק ומעשה חדש ולהלכה העלה כי״א דאין לברך המוציא דספק ברכות לקולא והראה לרצ״ט עיין שם אות א׳ ואות ד׳ ובמ״א שם אות וי״ו דכאן אפילו עסוקין רק בשתייה לא בסעודה אפ״ה א״צ לברך על קידוש פה״ג ואי״ה באות ה׳ יבואר מזה: והוי יודע דאע״ג דקיי״ל בכ״מ דהלכה כדיעה א׳ בסתם כמבואר בש״ך י״ד רמ״ב י״ל דהוה דיעה א׳ כרבים וכת״ק נגד יחיד משא״כ בספק ברכות י״ל דלקולא אף ברבים נגד מועטים כי י״ל בס״ס נמי לא מהני בספק ברכות וס״ס כרובא ה״ה דיעה א׳ בסתם וא״ש נמי מ״ש הב״ח בסימן זה ס״ג וברס״ח ס״ג דשני דיעות ספק ברכה לקולא כאמור דשאני ספק ברכה משאר דינים אם לא ביחיד ממש נגד רבים אפשר דמברך ואי״ה בכללי או״ה יבואר זה וכאן אין להאריך ומ״ש מדין תפלת ערבית כבסי׳ רל״ה ס״ב יע״ש ועסי׳ תרנ״ב בט״ז אות ד׳ יע״ש: