פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב רסח:א

אומר עט״ז שבת קי״ט ב׳ ועיין פירש״י ובעין יעקב הגירסא ויכלו הקב״ה וזה שמספר בשבחו של מקום ששב״ת בשבת. והיינו מדכתיב ויכלו חסר וי״ו דריש ויכלו כ״י שניהם הקב״ה והאדם זה שמעיד על שברא הקב״ה עולמו עיין מהרש״א שם וברי״ף שם יום הששי ויכלו השמים הקב״ה ברא בדיבור והאדם המקבל שבת בתפלה ביום וי״ו מבע״י ממהר לקבל שבת ואסור תו במלאכה יע״ש וא״ש דקאמר כל המתפלל בערב שבת ואומר ויכלו לא המתפלל בליל שבת ועסי׳ רס״ז מקדימין מדר׳ יוסי יהא חלקי כו׳ וקשה קצת מקבלי שבת שאני אבל להתפלל ערבית מבע״י לרבנן מנלן ומהא דרב המנונא שפיר כאמור. ובמהרש״א ז״ל שם אפי׳ יחיד שאין עדותו עדות במ״א אומר יע״ש. ומשמע דחובה הוא ומש״ה חוזר הש״ץ ואומר ויכלו להוציא שאין בקי כבס״ז ובחול אין הש״ץ חוזר דרשות עיין דרישה ומ״מ אם לא אמרו בתפלה אין מחזירין אותו וכ״ש לדידן דאומרים בקידוש ויכלו. עמ״ש אי״ה בסוף הסי׳: