פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב רנז:ו

והטמנה עט״ז דטוח פי התנור להר״ב בסימן רנ״ד ס״א בהג״ה דמדכר דכיר במ״ח ה׳ שרי הטמנה ממש וכ״ת הטמנה חמירא טפי דאפי׳ מה דשרי לן בשהייה וחזרה אסור בהטמנה דגזור טפי שמא יחתה א״כ טוח נמי לא מהני ז״א דלא משמע כן אלא קאי אאין טוח בטיט דשהייה לדידן כמאב״ד ומוי״ל שרי לדיעה שניה ברנ״ג ס״א צריך ליזהר שלא תגע הקדירה בתנור דהוה הטמנה כל שאין אויר מפסיק ומ״מ לא זכיתי להבין זה דמה בכך דמצד א׳ דבוקה בתנור ומשאר צדדין מגולה ויש אויר מפסיק תו לא הוי הטמנה כל שמקצתה מגולה לדידן ברנ״ג ס״א אפי׳ נוגעת בגחלים שרי ועא״ר אות ח״י. ואי״ה ברנ״ט במ״א בדיני שהייה והטמנה יבואר עוד. שוב ראיתי שדברי הט״ז אפשר לפרשם עפ״י מ״ש בתשובת רש״ל סימן סמ״ך הביאותיו במ״א אות ט׳ דבתנור טוח בהטמנה אסור אע״ג דל״ג שמא יחתה בטוח דמדכר דכיר מ״מ הטמנה חמירא דאסו׳ גפת וכדומה דל״ש שמא יחתה גזור אטו רמץ כ״ש תנור טוח אטו רמץ אלא דהר״ב סובר דכיון שאין התנור נוגע בדופני הקדירה שרי א״כ כשנוגע אסור ועדיין צ״ע: ועמ״ש במ״א באות י״ט ואי״ה ברנ״ט בדיני שהייה והטמנה יבואר עוד וכאן אין להאריך: