פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב רנד:ב

המדובקים בתנור עט״ז. ובלבוש תיקן זה כפי מ״ש בב״י דהר״מ והטור פסקו כר״א וכפירש״י לחומרא ופת שהוא עבה צריך שיקרום פניה המדובקין בתנור וחררה שהיא דקה בקרימת פנים נגד האש וכן פירש הפרישה יע״ש או דע״ג גחלים די בכך דמחרך וכ״מ מלבוש ולפ״ז דווקא על גב״י גחלים או נוגעים כבסעיף ב׳ בבשר ע״ג גחלים הא סמוך לאש שיעורה כמו בפת כו׳ וצ״ל דחררה כמאב״ד ופת יותר וקצת דוחק וי״ל. ועיין ע״ץ נ״ץ. אבל הט״ז ז״ל לא הונח לו בזה דבמשנה שבת דף י״ט ב׳ וך׳ א׳ הוזכר שניהם פת וחררה בדין א׳ עד שיקרמו פניה רא״א עד שיקרו׳ התחתון שלה (ואם בא לחם בזכר וחררה נקיבה בלשון המחבר אין לחוש כי מצאנו פת בלשון נקיבה משלי י״ז א׳ וכ״ג ח׳ ולחם בא בזכוריו מלכים י״ד ג׳ עשרה להם תלים ק״ד ט״ו ולחם לבב אנוש יסעד ובתורה במדבר ד״ז ולחם יהיה ואל תשיבני מלחם תנופה שתי״ם ויקרא כ״ג י״ז קאי על תנופה מורה מנחה חדש״ה ערש״י שם). ולהב״י י״ל מדתנן תרתי ש״מ דדיניהם חלוקין ולמ״א ט״ו א״ש: מ״ש ואפילו התוספות הבעיא ט״ס וצ״ל ומפרשים התו׳ הבעיא לפירש״י כו׳ ופירוש דברי התוספות שם ד״ה אבעיא להו דלכאורה קשה דמירושלמי אדרבה מוכח כרש״י דבתנור חומרא כדאמר התם מודה בלה״פ בתנור וסובר הירושלמי דר״א לקולא פליג תחתון דגבי אור ובבלי סובר דר״א תנור ולחומרא והלכה כבבלי וכפירש״י ע״כ פירש בתנו״ר בירושלמי לא קאי פנים המדובקין בתנו״ר אלא ה״פ מודה ר״א דלה״פ בעי קרימת פנים מעליא בעודו בתנור ואין להוציאו קודם לכן מכלל בשבת לקולא פליג וכבבלי ולא כרש״י רק צד התנור קיל טפי וסגי לר״א בכך ומש״ה כתבו הר״מ והטור צד התנור או צד האש דבחדא סגי ואי כתבו צד התנור ה״א כפירש״י לחומרא קמ״ל דלא סגי והר״ב הביא דעת החולקין וכמ״ש המ״א אות י״ו ועסי׳ תס״א ס״ג ואי״ה במ״א כאן ושם יבואר עוד ובחדושינו הארכנו בזה: עסי׳ רנ״ו בתוספת שבת שרי וביה״ש אסור יע״ש בזה: