פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב רמו:ד

אסור עט״ז מרתת אף באיסור תורה סמכינן עליה: (ול״ד יי״נ דרבנן) כמבואר בריש חולין בשחיטה וכדומה אבל להשאיל אסור אף שמתנה עמו ואם יודע נשקליה מיניה אפ״ה אסור עב״ח בתי׳ ראשון וא״ר כאן אות יו״ד: ועסי׳ ש״ה סכ״ג ומ״א יז״ח צ״ע דאף אין מוסיף שכירות בשביל שבת ואף שאלה אסור דמצווה על שביתת בהמתו ושכירות מ״ה ודאי לא קניא וליכא ס״ס ועמ״א א׳ דשכירות קניא לחומרא מדרבנן בעלמא ואי״ה שם יבואר. ועא״ר ש״ה אות כ״ה. ומיהו סוס לרכוב דלא הוה שביתת בהמתו דחי נושא עצמו רק ספק שמא יוציא אותה חוץ לי״ב מיל בש״ס בלבוש שם אפשר הוה ס״ס אם מתנה עמו שתנוח בשבת כי י״ב מיל מחלוקת הוא אבל כשעכו״ם עכ״פ מוסיף לו שכירות אח״כ אסור לקבל אף בהבלעה. וצ״ע ואי״ה לקמן וכאן במ״א אבאר עוד: ומ״ש מסימן נ״ב ס״ה אות ד׳ הקשה מכאן לשם: ואי״ה שם יבואר אי התם הוה ד״ת או לאו: