פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב רמה:א

ואם עט״ז ע״ז כ״ב א׳ סתמא בעיא דלא מיפשטא. ואע״ג דאנן קיי״ל ספק בעי׳ בדרבנן לקולא אפ״ה לא התיר הר״ב בהג״ה אלא בהפסד מרובה אף דלא סיים בגמרא שם מלת תיק״ו וכה״ג ראוי לכ״ע לפסוק לקולא בדרבנן (עיין יש״ש ביצה פ״ק סי׳ מ״ג תיק״ו י״ל דסתמו כתלמוד לאסור משא״כ בלא תיק״ו ועיין ב״ק ביש״ש פרק שני ואי״ה יבואר בכללים) הר״ן ז״ל נתן טעם לל״ק דאיכסף רבא מיירי בסתמא אלמא סתמא אסור ובעיא לאידך לישנא דרב גביהה מבי כתיל וכל״ק נקטינן וז״ש הב״י כאן ונתן הר״ן טעם לדבר: ועמ״ש אי״ה באות ב׳ מזה: