פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב ריט:ב

בריך עט״ז עמ״א ד׳ דהוא לא יצא בפחות מעשרה ותליא בפלוגתא והיינו על רבו ואביו רשות הוא ויכול לברך אף בפחות מעשרה:

ודע מריש הוה קשיא לי דהרר״י דכ״כ סובר דיעבד לא יצא בפחות מעשרה וקושיית הגמרא והרי בעי י׳ ארב יהודה קאי איך יצא משא״כ למ״ד דיעבד יצא א״כ מאי פריך וע״כ אהם איך בירכו פחות מעשרה א״כ למ״ד דיצא נמי נ״מ חומרא דאחר ג״כ אין מברך פחות מעשרה וניחא לי דהקושיא הוא מרב יהודה דלא היה לכוין לצאת באמן אף דבע״כ עונה אמן דחוב הוא כבסי׳ רט״ו ס״ב מ״מ לא היה צריך לכוין לצאת דלכתחלה צריך עשרה ומכאן מוכח דהשומע צריך לכוין אבל המברך משמע אע״ג דלא כיון שהרי הם לא ידעו מזה דפטרי יתי׳ כדמשמע שם בגמ׳ יע״ש שוב ראיתי בא״ר אות ט׳ י׳ הרגיש בזה. ועמ״א אות ד׳ בזה: